הפרשן לענייני ערבים יוני בן מנחם מנתח את המציאות הגיאופוליטית המורכבת במזרח התיכון ואת כישלונה המעשי של ברית ההגנה המשולשת שנחתמה בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן.
למרות ההכרזות החגיגיות והניסיון לייצר ציר סוני מתון וחזק שיתייצב מול איראן, המציאות בשטח מלמדת כי ההסכמים נותרו במידה רבה על הנייר בלבד. ברגע המבחן, מול הלחץ הצבאי שמפעילים המורדים החות’ים בתימן בשליחות איראן, סעודיה מוצאת את עצמה מבודדת ללא גיבוי צבאי ממשי מצד שותפותיה. לא טורקיה, בעלת הצבא והצי הגדולים, ולא פקיסטן, המחזיקה ביכולות גרעיניות, נחלצו לעזרתה של ריאד או התעמתו ישירות עם האיומים, ומסתפקות בגינויים רפים ופניות דיפלומטיות לטהראן.
המצור הימי שמטילים החות’ים על מצרי באב אל-מנדב, לצד האיום האיראני במצר הורמוז, מציב את סעודיה ומצרים במצוקה כלכלית וביטחונית חריפה. עבור סעודיה מדובר בפגיעה ישירה ביכולת ייצוא הנפט וכן באיום ביטחוני ישיר על ערי הממלכה, כולל שיגורי כטב”מים לעבר מכה. עבור מצרים, חסימת נתיבי השיט גרמה לפגיעה קשה בהכנסות מתעלת סואץ, הנאמדת במיליארדי דולרים.
על רקע זה, התקיימה פגישה בקהיר בין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לבין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי בניסיון לגבש מענה משותף, אך ללא פתרונות מעשיים מידיים למשבר. בן מנחם מדגיש כי המערכה המתמשכת מול החות’ים מאז שנת 2015 הוכיחה את כושר עמידתם של הכוחות הפרו-איראניים מול קואליציות עתירות משאבים, וכי ריאד מבינה כעת את מאזן הכוחות האזורי ואת הצורך בתיאום ביטחוני מול גורמים חזקים ובראשם ישראל, בין היתר בתיווך פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית.
