ההצעה שהעלה לאחרונה שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, להכנסת כוחות צבא ירדניים (הלגיון הירדני) לשטחי A ו-B ביהודה ושומרון, מעוררת סערה פוליטית וביטחונית נרחבת בישראל ובעולם הערבי.בראיון מנתח הפרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון, יוני בן מנחם, את המשמעויות העמוקות של ההצעה, ומסביר מדוע לדעתו מדובר ברעיון חסר היתכנות מעשית וטעות פוליטית חמורה.

מבחינה אזורית, בן מנחם מציין כי למרות הסערה בישראל, ירדן והרשות הפלסטינית נמנעו מלהגיב באופן רשמי. בשיחות עם פרשנים פלסטינים עולה כי הם רואים בדברים תרגיל בחירות תיאורטי בלבד, שאינו שונה מיוזמות עבר כמו חילופי שטחים ואוכלוסין.

במישור הביטחוני וההיסטורי, בן מנחם מדגיש כי אין במהלך כל היגיון. כבר בשנת 1988 הכריז המלך חוסיין על ניתוק הזיקה של ירדן מיהודה ושומרון כדי להימנע מחיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית, על רקע לקחי “ספטמבר השחור” ב-1970. מעבר לכך, הכנסת כוח צבאי זר עומדת בסתירה מוחלטת להסכמי אוסלו, המעניקים לישראל את האחריות הביטחונית הכוללת בשטח. הצבת כוחות ירדניים סמוך לערים מרכזיות בישראל ובכבישים ראשיים, בעיקר מול איומי טרור כמו מנהרות לחימה שנחשפות מעת לעת בערים כמו קלקיליה, מנוגדת ללקחי השבעה באוקטובר, שמחייבים יצירת אזורי חיץ ברורים ולא קירוב כוחות זרים לקו התפר. כמו כן, תוספת כוחות חמושים מעבר לעשרות אלפי החמושים שכבר קיימים ברשות הפלסטינית עלולה להגביר את חוסר היציבות.

בפן הפוליטי, בן מנחם מעריך כי מדובר ב”גול עצמי” עבור ליברמן. לראייתו, הצעה זו מתיישרת עם עמדות השמאל ומובילה לויתור על הריבונות והשליטה הביטחונית ביהודה ושומרון, מה שמרחיק אותו מקהל הימין. המהלך משקף, לטענתו, בלבול רחב וחוסר תיאום מסרים בקרב מפלגות המרכז-שמאל לקראת הבחירות.