מערכת הביטחון הישראלית הרחיבה בסוף השבוע האחרון את מעורבותה בפיקוח על התעופה האזרחית המגיעה לישראל. במסגרת צעדים מבצעיים חדשים, גורמי ביטחון החלו בביצוע פעולות ניטור ישירות על טיסות המופעלות על ידי חברות זרות, צעד שנועד להדק את השליטה הביטחונית במרחב האווירי ובנתיבי הכניסה למדינה. המהלך מגיע על רקע שינויים בהערכות המצב הביטחוניות והצורך לתת מענה לאיומים משתנים במרחב. הפעילות הנוכחית מתמקדת בבדיקה מעמיקה של נתונים הנוגעים לטיסות זרות, לרבות פרטים על הצוותים האוויריים והנוסעים המגיעים לישראל. מדובר בשינוי משמעותי במעורבות של גופי המודיעין הישראליים בניהול השוטף של מערך התעופה הבין-לאומי הפועל בנתב”ג. גורמים המעורים בפרטים מצביעים על כך כי מדובר בפתרון המוגדר כזמני, שנועד למלא פערים שנוצרו במערכי הפיקוח הקיימים. ברקע הצעד הביטחוני עומדת המורכבות הגוברת של ניהול הביטחון האווירי בתקופה שבה המרחב הישראלי מתמודד עם אתגרי הגנה מורכבים. בעוד שבשגרה הפיקוח על טיסות זרות מתבצע בעיקרו על ידי גופים אזרחיים ובשיתוף פעולה עם רשויות התעופה הבין-לאומיות, המצב הנוכחי מחייב נוכחות אינטנסיבית יותר של ארגוני המודיעין והביטחון במוקדי קבלת ההחלטות והניטור. השילוב של שב”כ והמוסד במערך זה מעיד על הצורך המבצעי להצליב מידע רגיש בזמן אמת. תפקידו של המוסד בהקשר זה עשוי להיות קשור לניטור איומים מחוץ לגבולות המדינה, בעוד שהשב”כ מתמקד בסיכול איומים ממוקדים המגיעים דרך נתיבי התעופה האזרחיים אל עומק השטח הישראלי. על פי המידע הקיים, הפעילות החלה במהלך סוף השבוע וכוללת ניטור רציף של טיסות נכנסות. הצעדים כוללים מעבר על רשימות נוסעים, בדיקת רקע על צוותי האוויר ותיקוף המידע המועבר על ידי חברות התעופה הזרות לרשויות הישראליות טרם נחיתתן בישראל. במערכת הביטחון נמנעו ממתן פירוט רחב על אודות אופי הניטור המדויק, מתוך הבנה כי מדובר במידע רגיש הנוגע לשיטות פעולה מודיעיניות. עם זאת, עצם הפרסום אודות כניסת הארגונים לפעילות זו מלמד על הערכת מצב מחמירה לגבי פוטנציאל הסיכונים הביטחוניים הגלומים בטיסות המגיעות ממדינות מסוימות. השלכות המהלך צפויות להשפיע על התנהלותן של חברות התעופה הזרות הפועלות בישראל. שיתוף הפעולה הנדרש מצדן עם גופי הביטחון הישראליים עשוי להוביל להגברת הליכי האבטחה בנמלי היציאה במדינות המוצא, כחלק מהדרישות החדשות שמוצבות על ידי מערכת הביטחון הישראלית. עד כה, לא נמסרה תגובה רשמית ממשרד התחבורה או מרשות שדות התעופה בנוגע לתיאום מול גופי הביטחון. שתיקת הגופים האזרחיים עשויה ללמד על אופי המהלך, שמתנהל בדרגים הביטחוניים הגבוהים ביותר ומתוך צורך דחוף ומבצעי שאינו דורש פרסום לציבור הרחב בשלב זה. המשמעות האסטרטגית של הצעד חורגת מהטיפול הטכני בטיסות בודדות. ישראל מאותתת באמצעות מעורבות זו כי ביטחונה האווירי אינו תלוי אך ורק בסטנדרטים בין-לאומיים, אלא נתון לפיקוח הדוק של גופים בעלי יכולות מודיעיניות מתקדמות המזהים איומים מבעוד מועד. במישור האזורי, המהלך עשוי להוביל לבחינה מחודשת של הסכמי תעופה עם מדינות שונות. העובדה ששב”כ והמוסד מעורבים בפיקוח על הטיסות הזרות מצביעה על כך כי המידע המודיעיני המגיע לישראל בנוגע לסיכונים פוטנציאליים בנתיבים האוויריים מחייב את המדינה לפעול באופן עצמאי כדי להבטיח את תקינות הפעילות האווירית. גורמי ביטחון מדגישים כי המעורבות הנוכחית היא חלק מהתאמת אסטרטגיית ההגנה של ישראל למציאות המשתנה. בעולם של איומים משולבים, הגבול בין אבטחה אזרחית להגנה צבאית מטשטש, וארגוני ביון נדרשים לקחת חלק פעיל יותר בתחומים שבעבר נחשבו לניטרליים או אזרחיים מובהקים. השלב הבא בפעילות זו יהיה ככל הנראה הערכת יעילות הניטור וקביעת המדיניות לטווח הארוך. במידה והאיומים יתמידו, לא מן הנמנע כי הפיקוח הביטחוני יהפוך לחלק אינטגרלי מנוהלי הנחיתה וההמראה בישראל, מה שישנה את פני התעופה האזרחית כפי שהיא מוכרת כיום במדינה. סוגיית הטיסות הזרות והפיקוח עליהן עלתה לכותרות בתקופות קודמות, אך הפעם נראה כי מדובר במעורבות עמוקה ומוחשית יותר. כניסת המוסד, ארגון הפועל בדרך כלל בזירה החיצונית, מעידה על כך כי האיומים נתפסים ככאלו שחורגים מהגבולות המיידיים ומגיעים מהמרחב הבין-לאומי המורחב. במערכת הביטחון מבהירים כי כל הצעדים ננקטים בתיאום הדוק ובמטרה להבטיח את רציפות התפקוד של התעופה האזרחית לצד הגנה על שלום הציבור. המשימה המרכזית היא מניעת חדירת גורמים עוינים או אמצעים מסוכנים לישראל דרך ה”דלת הקדמית” של התעופה האזרחית. נכון לשלב זה, אין שינויים משמעותיים בלוחות הזמנים של הטיסות בנתב”ג כתוצאה ישירה מהמהלך הביטחוני. עם זאת, הנוסעים והצוותים צפויים להיתקל בסטנדרטים מחמירים יותר של בדיקות ובקרה, תהליך שנועד להשתלב בשגרת הפעילות בלא שיבושים מהותיים, אך תחת מעטפת ביטחונית הדוקה מתמיד. הצעד הנוכחי מהווה נדבך נוסף במדיניות הביטחונית הישראלית, המעדיפה נקיטת יוזמה ופיקוח אקטיבי על פני הסתמכות על גורמים חיצוניים. ככל שהימים יחלפו, יתברר האם מדובר בצעד זמני בלבד או במתווה חדש של ניהול ביטחוני בשמי ישראל.

צילום רשות שדות התעופה