דרמה גאופוליטית מתפתחת במזרח התיכון עם שינוי מסתמן בעמדתה של מצרים כלפי הסיוע לסעודיה במאבקה מול החות’ים. בראיון לערוץ טוב, הפרשן יוני בן מנחם מנתח את ההתבטאויות האחרונות של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, ומציב אותן בהקשר רחב יותר של אינטרסים כלכליים וביטחוניים. בן מנחם מצביע על כך שהנשיא המצרי יצא בהצהרה פומבית שבה הדגיש כי מצרים מחויבת להגן על סעודיה, מונח בעל משמעות רבה בזירה הערבית. לדברי בן מנחם, יש לשים לב למינוח המדויק בו נקט הנשיא, המביע נכונות לעשות כל שיידרש, כולל הבאת הנושא לאישור הפרלמנט המצרי, כדי לסייע לבני בריתו הסעודים. הניתוח מצביע על כך שהמהלך עשוי לנבוע משיקולים כלכליים כבדים שבהם נתונה מצרים. כפי שמציין בן מנחם, ייתכן כי מצבה הכלכלי של מצרים, לצד ההבטחות לסיוע כספי משמעותי ממוחמד בן סלמן, היוו מנוף לחץ אפקטיבי. הוא מזכיר את ביקורו של יורש העצר הסעודי אצל סיסי לפני כחודש, בו עלו תלונות על ההתנהלות החות’ית מול הממשלה התימנית החוקית. בן מנחם מעלה את האפשרות שמאחורי ההצהרות הפומביות קיימות הבטחות כספיות משמעותיות שנסגרו מתחת לשולחן. עם זאת, הפרשן מסתייג מהערכות לפיהן מצרים תשלח כוחות לוחמים לתוך תימן עצמה. הוא מזכיר את הלקח ההיסטורי הכואב של מצרים משנות ה-60, עת שקעה בבוץ התימני תחת שלטונו של גמאל עבד אל-נאצר, מערכה שהסתיימה בכישלון צורב ובטראומה לאומית. לדברי בן מנחם, השטח הטופוגרפי של תימן מורכב מאוד והחות’ים הוכיחו יכולות גרילה מתוחכמות, מה שמעלה סימני שאלה כבדים לגבי האפשרות של מעורבות צבאית מצרית ישירה בשטח זה. החלופה הסבירה יותר, לפי בן מנחם, היא סיוע מצרי בתחומים כמו אבטחה ימית בים סוף, פטרולים להגנה על ספינות סעודיות, או פריסת כוחות בתוך סעודיה עצמה כאקט של הפגנת עוצמה והרתעה. המעורבות המצרית נתפסת כבעלת ערך הצהרתי רב, שכן מדובר במדינה המובילה שמשנה את עמדתה ומצטרפת למחנה שתומך בסעודיה. התקשורת הסעודית כבר החלה בהכשרת הקרקע הציבורית למהלך, תוך פרסום מאמרים המשבחים את מצרים ומציגים אותה כמי שעומדת לצד ריאד. מעבר לשיקול הכספי, בן מנחם מעלה סברה נוספת הנוגעת להערכת המצב המודיעינית לגבי העתיד. ייתכן כי הגורמים במצרים ובסעודיה מעריכים כי לאחר הבחירות בארה”ב, הממשל האמריקני ינקוט בצעדים תקיפים נגד איראן, דבר שעשוי להוביל לסוף דרכו של המשטר האיראני. בסיטואציה כזו, ייתכן שמצרים מבקשת למצב את עצמה כחלק מהציר המנצח ולרכוב על הצלחות עתידיות שצפויות במזרח התיכון. לסיכום המצב, בן מנחם מדגיש כי מדובר בשלב זה בהצהרות בלבד, וממליץ להתייחס למהלכים אלו בערבון מוגבל עד שלא יתורגמו לפעולות בשטח. הוא מדגיש כי במזרח התיכון המציאות דינמית, והדברים עוד צריכים להתפתח ולעבור את משוכות הפרלמנט והביצוע הצבאי בפועל.
