המסחר בבורסה בתל אביב נפתח בירידות חדות ביום רביעי, לאחר פרסום תוצאות הבחירות והתגברות החשש מפני מבוי סתום פוליטי. במקביל, השקל נחלש מול המטבעות הזרים והדולר התקרב לרמה של 3.10 שקלים. הירידות נרשמו על רקע אי־הוודאות באשר לזהות הממשלה הבאה ולמדיניות הכלכלית שתוביל.
לפי הדיווחים, במהלך הבוקר נרשמו ירידות משמעותיות במדדים המרכזיים בבורסה. מדד ת״א 35 ירד בכ־2.5% עד 3%, מדד ת״א 90 איבד כ־4.5% ואף יותר במהלך המסחר, ומדד ת״א 125 נחלש בכ־3%. הנתונים השתנו לאורך שעות המסחר, כאשר המגמה השלילית הלכה והתחזקה.
הירידות הבולטות ביותר נרשמו בענפי הבנייה, הנדל״ן, הביטוח והבנקים. לפי סקירת המסחר של גלובס, מדד הבנייה צנח בכ־8% ומדד הביטוח איבד כ־7% בשעות הבוקר המאוחרות. גם מניות הבנקים רשמו ירידות משמעותיות, ומדד הבנקים איבד כ־4.5% בשלב זה של המסחר.
בקרב מניות הנדל״ן בלטו בירידות מניות של חברות מובילות בענף, בהן אאורה, ישראל קנדה ואלקטרה. גם מניות חברות הביטוח, ובהן הראל, מגדל וכלל ביטוח, נסחרו בירידות חדות. מנגד, מניות טכנולוגיה מסוימות הצליחו לשמור על מגמה חיובית, ובהן טאואר, נובה ופאלו אלטו.
במקביל לירידות בבורסה, נרשמה היחלשות משמעותית של השקל מול הדולר והאירו. לאחר שבמהלך יום הבחירות התחזק השקל והדולר הגיע לרמה של כ־3.02 שקלים, המגמה התהפכה עם פרסום המדגמים והגעת תוצאות האמת. הדולר טיפס לכ־3.10 שקלים, ואילו האירו נסחר סביב 3.43–3.45 שקלים, בהתאם לשעת הדיווח.
הסיבה המרכזית לתנודות בשווקים היא החשש מפני חוסר יציבות פוליטית בעקבות תוצאות הבחירות. לפי הדיווחים, המשקיעים חוששים הן מהמשך כהונתה של הממשלה הנוכחית והן מהאפשרות שלא תושג הכרעה ברורה שתאפשר הקמת ממשלה יציבה. תרחיש כזה עלול להוביל לתקופה ממושכת של אי־ודאות, לעכב קבלת החלטות כלכליות וליצור קשיים באישור תקציב המדינה.
ההשפעה האפשרית של התנודות אינה מוגבלת לשוק ההון בלבד. היחלשות השקל עשויה להשפיע על עלויות היבוא, על עסקים המשלמים לספקים בחו״ל ועל מחירי מוצרים ושירותים התלויים בשערי המטבע. גם מחיר הדלק עשוי להיות מושפע משינויים בשער הדולר, לצד גורמים נוספים הקובעים את מחירו.
עם זאת, בשלב זה מדובר בתגובת שוק לתוצאות המתעדכנות ולחוסר הוודאות הפוליטית, ולא בהכרח במגמה שתימשך לאורך זמן. המשך התפתחות המסחר צפוי להיות מושפע מתוצאות האמת הסופיות ומהבהירות שתיווצר בנוגע להרכב הממשלה הבאה וליכולתה לקדם מדיניות כלכלית.
