אלכס גרינברג חוקר איראן מצביע על נוכחותם של סוכני השפעה איראנים בהפגנות האנטי-ישראליות ברחבי אירופה. לדבריו, אותם סוכנים מנצלים בחוכמה את השיח והרוח האירופית הליברלית: במקום לתמוך באופן גלוי וישיר במשטר האיראני, הם מציגים טיעונים מתוחכמים נגד פעולותיה של ישראל וכך מצליחים להחדיר את הנרטיב של טהראן לתוך הקהל המקומי.
הוא מדגים את הלך הרוח הזה דרך דבריו של צעיר איראני באירופה, אשר הסביר כי הצעירים האיראנים שואפים להידמות למקביליהם האירופים ולכן פעולתם מסתכמת בריסוס גרפיטי והפגנות נגד ישראל, במקום במאבק אלים וישיר במשטר האיראני כמו במדינות ערב. גרינברג מדגיש כי הדור שגדל באירופה סופג את האווירה המקומית המקלה ראש באיום האיראני, ואף מציין כי בהולנד קיימת אווירה חריגה שבה נתקלים בעמדות כאלה, בשונה ממרבית הגולה האיראנית, למשל בלוס אנג’לס (“טהרונג’לס”), אשר ברובה המכריע דווקא פרו-ישראלית ומתנגדת בחריפות למשטר.
בנוסף, גרינברג מתריע מפני עליית מדרגה חמורה בשיח האנטישמי של המשטר בטהראן. הוא מציין כי בעיתון הרשמי של המשטר, “ג’מהורי-י אסלאמי”, פורסם לראשונה מאמר מערכת ששיבח ישירות את היטלר וטען כי “הכיר את הטבע היהודי”, צעד חסר תקדים המעיד על רמת ההסתה והשנאה שמוביל המשטר במקביל לפעולות ההשפעה שלו במערב.
