ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל מול הממשל האמריקני לקידום מהלך צבאי נגד איראן, שעשוי להימשך בין ארבעה לשבעה ימים. המהלך מגיע על רקע הערכות מודיעיניות המצביעות על כך שאיראן פועלת לשיקום מערכי הטילים והכטבמים שלה, לצד התקדמות בתוכניות לנשק כימי וביולוגי. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ טרם קיבל החלטה סופית בנושא, אך הוא בוחן את האפשרויות העומדות בפניו בהתאם לנתונים המודיעיניים העדכניים.
במסגרת ההיערכות האמריקנית, צבא ארצות הברית מעבה את כוחותיו במזרח התיכון. נושאת המטוסים יו אס אס תיאודור רוזוולט הגיעה לאזור מוקדם יותר השבוע, והצטרפה לשתי נושאות מטוסים נוספות שכבר פועלות במרחב. גורמים ביטחוניים מציינים כי הממשל האמריקני מתמקד כעת בריכוז יכולות לחימה משמעותיות, כולל פריסת כוחות אוויריים נוספים, לפני קבלת החלטה על פעולה התקפית.
במהלך השבוע האחרון התקיימו פגישות תיאום בין בכירים ישראלים לאמריקנים. ראש המוסד רומן גופמן נפגש בוושינגטון עם ראש ה-CIA ג'ון רדקליף, וכן התקיימו דיונים בהשתתפות הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ומפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית, האדמירל בראד קופר. המגעים מתמקדים בתיאום רשימות מטרות, היערכות להגנה מפני תגובה איראנית וחלוקת תחומי אחריות בין הצבאות.
האפשרויות הצבאיות הנבחנות בוושינגטון כוללות תקיפות עומק נגד תשתיות אסטרטגיות של המשטר האיראני, בהן מתקני אנרגיה, תחנות כוח ומאגרי מים, במטרה לפגוע ביכולת התפקוד של המדינה. זאת בניגוד לסבבי לחימה קודמים שהתמקדו במטרות צבאיות וגרעיניות ספציפיות. במקביל, ישראל מקדמת תוכניות לתקיפות נוספות על מתקני גרעין ותשתיות אנרגיה, מהלך שטרם זכה לאישור אמריקני.
בתוך הממשל האמריקני קיימות דעות חלוקות בנוגע לאופי התגובה הנדרש. חלק מהיועצים סבורים כי לחץ כלכלי וסגר ימי כבר מניבים תוצאות משמעותיות וכי אין צורך בפעולה צבאית מיידית נוספת. מנגד, גורמים אחרים רואים בהצטברות הכוחות הנוכחית הזדמנות לפגוע ביכולותיה של איראן בטרם תשלים את תהליכי השיקום שלה.
במקביל למתיחות הצבאית, התקבלו דיווחים מודיעיניים על כוונות איראניות לפגוע בבכירים בממשל טראמפ באמצעות שימוש בנשק כימי או פצצה מלוכלכת בוושינגטון. הנשיא טראמפ התייחס לאיומים אלו והצהיר כי אם יתברר שהדיווחים נכונים, איראן תשלם מחיר כבד. גורמים במשרד לביטחון המולדת ציינו כי ארצות הברית ערוכה להתמודד עם איומים מסוג זה.
מדינות נוספות באזור, בהן מדינות המפרץ, פועלות בערוצים דיפלומטיים כדי למנוע הידרדרות למלחמה כוללת. גורמים אזוריים הביעו חשש כי סבב לחימה חדש יהיה הרסני יותר מקודמיו ויכלול פגיעה בתשתיות אזרחיות, מתקני התפלה וכבלים תת-ימיים, לצד שיבוש נתיבי שיט אסטרטגיים בים האדום.
בימים האחרונים נרשמו חילופי מהלומות בין ארצות הברית לאיראן. מטוס קרב אמריקני תקף אתר לשיגור טילים של משמרות המהפכה באזור מיצרי הורמוז, בתגובה לתקיפה איראנית נגד מתקן מכ"ם אמריקני בבחריין. איראן מצידה ביצעה תקיפות נגד בסיס אווירי אמריקני בכווית ומטרות בבחריין.
גורמים רשמיים בישראל הדגישו כי המערכת הביטחונית נותרה בכוננות גבוהה, תוך עדכון מתמיד של רשימות המטרות ובחינת לקחים ממבצעים קודמים. השאלה המרכזית העומדת בפני הדרג המדיני בישראל היא מהן המטרות האסטרטגיות שניתן להשיג באמצעות מהלך צבאי נוסף, והאם ניתן להבטיח משאבים מספיקים לקיום המערכה.
בסביבת ראש הממשלה הכחישו כי נתניהו מפעיל לחץ על הנשיא טראמפ, וציינו כי הוא פועל להבטחת ביטחונה של ישראל. מנגד, גורמים המעורים בפרטים מצביעים על כך שהביקורים האחרונים של בכירי מערכת הביטחון הישראלית בוושינגטון נועדו להדגיש את הצורך בפעולה משותפת.
ההערכות המודיעיניות מצביעות על כך שאיראן מחזיקה בכמות משמעותית של אורניום מועשר, אך חלק ניכר מהתשתית הגרעינית לא נפגע בסבבים קודמים. אי-ודאות זו מציבה אתגר בפני מקבלי ההחלטות בבואם להעריך את האפקטיביות של תקיפה אווירית נוספת.
הנשיא טראמפ הבהיר בראיונות אחרונים כי הוא רואה בהישרדות המשטר הנוכחי באיראן עד סוף כהונתו כישלון אישי, וכי לא יהסס להשתמש בכוח צבאי במידת הצורך. עם זאת, הוא ממתין להשלמת פריסת הכוחות האמריקניים באזור לפני קבלת החלטה סופית.
המצב הביטחוני נותר מורכב, כאשר כל צד בוחן את צעדיו הבאים בזהירות. בעוד ישראל דוחפת לפעולה מהירה כדי לנצל את חלון ההזדמנויות הצבאי, הממשל האמריקני שוקל את ההשלכות האזוריות והפוליטיות של פתיחת מערכה רחבה.
הדיונים בין ירושלים לוושינגטון נמשכים, כאשר המוקד נותר על תיאום המהלכים הבאים והבטחת מוכנות הכוחות לכל תרחיש. נכון לעכשיו, לא נרשמו שינויים דרמטיים בהערכת האיום המיידי, אך המערכת הביטחונית ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות.
השילוב בין הלחץ הישראלי לבין ההיערכות הצבאית האמריקנית יוצר מציאות ביטחונית נפיצה. כל החלטה שתתקבל בוושינגטון צפויה להשפיע באופן ישיר על יציבות האזור כולו ועל היכולת של איראן להמשיך בתוכניותיה הצבאיות.
הימים הקרובים צפויים להבהיר את כיוון הפעולה של הממשל האמריקני, כאשר השלמת פריסת הכוחות תהווה ככל הנראה את נקודת המפנה לקראת קבלת החלטות אופרטיביות.

















