בחירה חופשית היא מתנה. אנחנו נמצאות בדור בו נשים מבקשות לעשות בחירות כמעט בכל צעד שהן לוקחות.

האישה מעוניינת בלידה עם ג'קוזי, או עם דולה, או באמבטיה- והכל הולך, פרט לאותם מקרים בהם יש סיכון לאם או לילוד- לדוגמה- לידת בית..

זה כבר רולטה רוסית. צניחת חבל הטבור באופן פתאומי תהפוך לידה בסיכון נמוך ללידה בסיכון גבוה  באופן פתאומי ובלתי נשלט.

לפעמים פונה אישה  למרפאה ומספרת שהיא מבקשת מצוות חדר הלידה לעבור ניתוח קיסרי למרות שהעובר בגודל ובמצג תקין ואין כל סיבוך הריוני.

חשוב שהאישה תבחר איך יתנהל הלידה שלה, בתנאי שזה לא מסכן אותה או את מה כן אפשר לעשות במקרה כזה?

חשוב יותר להרגיע את האישה, לדברר את המשקעים שיש לה מלידה קודמת, לדברר אותם, ולדאוג ללידה שתהיה הכי נעימה שיש. היום יש תנועה של מילדות שמבקשות לעשות מעקבי הריון ולשמור על רציפות הטיפול עם היולדות.

הדבר הזה יכול מאד לעזור להרגעת היולדות ולתחושת השליטה על ניהול ההיריון בצורה אקטיבית יותר.

לפעמים פונות נשים שמבקשות להרחיב את המשפחה למרות שיש להן משפחה ברוכה. והרופא מרים גבה. או לא מוכן לשתף פעולה.

האמת היא שאם יש בעיה של פריון שניוני והאישה צעירה ויש טיפול שיכול להועיל, אין סיבה למנוע ממנה. ויש מקרים בהם האישה בוחרת לבקש טיפול פריון ש'/ירבה את העוברים' וצריך להסביר שזה לא סביר ומסוכן ולכן גם לא אפשרי.

כאשה מרגישה שהיא צריכה הפסקה בילודה, היא דברך כלל צודקת. יודעת האשה את נפשה. חשוב לסייע לה להרגיש שלמה עם ההחלטה שלה.

הרפואה המשלימה צמחה על קרקע של הזנחה בתחום של יחס בין-אישי במסדרונות המרפאות ובתי החולים. זאת מתוך עומס עבודה. ובכל זאת…בעקבות כך,  יש יותר ויותר תשומת לב למערכת יחסים בין רופא למטופל,

ואף נערכו מחקרים מדעיים בתחום. בנוסף, יש יותר ויותר שקיפות בטיפול.

במחקר שבוצע לאחרונה בארצות הברית, נכללו כמאה רופאים משלושה מרכזים רפואיים שונים, שהעניקו גישה חופשית לרשומה הרפואית. השתתפו כ-14,000 מטופלים.

חלק מהמטופלים מצאו שזה הגביר את היענותם לטיפול תרופתי. רובם מצאו תועלת בפתיחת הרשומות, אך חלק דאגו מפגיעה בפרטיותם,

וחלק ציינו הופעת דאגנות  יתר ובלבול בעקבות העיון ברשומה. רוב הרופאים הרגישו שזה שיפר את מערכת היחסים בינם לבין מטופליהם-הגברת אימון, שיפור תקשורת, ויותר שיתוף בקבלת החלטות רפואיות.

רוב המטופלים הרגישו יותר בטחון, ושמחו עם הגברת השכלתם. בתום המחקר, 90% מהרופאים תמכו בניהול רשומה פתוחה. היו אף שהפליגו ואמרו שיש לתת למטופלים להוסיף את הערותיהם לרשומה, ועוד סברו שיש לאפשר למטופל 'לאשר' את הרשומה.

מהי המסקנה ממחקרים אלו? שמטופלים מעוניינים בבחירה. כמו בחלקים אחרים של החיים, הם רוצים לנהל את התיק ואת הטיפול וטוב שכך. הנשיא קרטר בן 95 החליט לסיים את חייו בהוספיס בית.

הוא לא מעוניין שאחרים ינהלו לו את הבריאות. הכול חוזר למקור- לבית.

ד"ר חנה קטן מזמינה אתכן לקבל ידע וכלים בקורסים  הדיגטליים שלה  לפרטים לחצו כאן