[vplayer id='16994']

אחת הפרשות שהסעירו את המדינה היא פרשת הצוללות שמתנהלת עליה ועדת חקירה מאז ינואר 2022. מושיק קוברסקי, ממייסדי פרויקט 315, מסביר מאיפה הכל התחיל. "ראשית צריך להבין מה הסד"כ של החיל הים היום ואיך הוא התפתח עם השנים", אומר קוברסקי. "הצוללות הראשונות שחיל הים רכש היו בשנת 1960 והיו בשירות חיל הים עד אחרי מלחמת ששת הימים ולאחר מכן יצאו משימוש. הן היו צוללות בריטיות ישנות מתקופת מלחמת העולם השנייה".

"בשנת 1968", ממשיך קוברסקי, "נרכשו עוד שלוש צוללות ישנות, אחת מהן לצערנו לא הגיעה לארץ וזו הצוללת "דקר". הצוללות שימשו עד שנת 1974 ואז יצאו משירות". קוברסקי מסביר כי משך חיים של צוללת הוא 25-30 שנה אבל צריך לזכור שהן היו צוללות ישנות מלכתחילה. "לאחר מכן רכשו שלוש צוללות מדגם מתקדם שהיו קטנות יחסית. הן שירתו את חיל הים עד שנת 2000. כבר אז החלה בחיל הים עבודת תכנון על צוללות הרבה יותר מתקדמות מדגם "דולפין"", מספר קוברסקי. "בשלהי שנות ה90 נרכשו שלוש צוללות מדגם זה שמשרתות עד היום. הראשונה שבהן הוטבלה במים בשנת 1997 ונכנסה לשימוש חיל הים מעט מאוחר יותר".

"כלומר", ממשיך קוברסקי, "שבעוד כ5 שנים הצוללת לא תוכל להיות בשירות יותר. בזמן שנרכשו הצוללות האלה חיל הים הבין שהוא צריך עוד לפחות 5-6 צוללות ואז הן נקנו. צוללת מספר 4 נקנתה בשנת 2004 ומספר 5 בשנת 2006 וכל זה לפני תקופת נתניהו", הוא מדגיש. "צוללות נוספות הגיעו בשנת 2014 וב2016 וניתנה האפשרות לרכישת צוללת שישית". קוברסקי אומר כי: "לצוללות יש משימות וחלק גדול מהצוללות מושבתות בכל רגע נתון מפני שהן נמצאות במבדוק ובאימונים, כך שהיחס המבצעי הוא שאם יש 6 צוללות, אז רק 4 מבצעיות".

https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%99-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%94/

בשנת 2009 נתניהו הגיע לתפקיד ראש הממשלה ומצא כי חיל הים מצויד בשלוש צוללות, הזמנה לעוד שתיים שיגעו בעוד כחמש שנים ואופציה לצוללת שישית. "בשנת 2011", מזכיר קוברסקי, "התחיל "האביב הערבי" וכל תמונת המצב במזרח התיכון משתנה. בנוסף, איראן החלה במהפכה הירוקה בשנת 2009 והגבירה את קצב ההתעצמות הגרעינית. לדבריו, כל הסיבות האלו היוו דרישה להצטייד בצוללת שישית.

"מי שחותם על ההזמנה לרכישת הצוללת השישית הוא שר הביטחון דאז, אהוד ברק", מפתיע קוברסקי. "ברק חותם בשנת 2012 בטקס במספנה בגרמניה, ועד היום הצוללת אינה כאן. כרגע יש לנו חמש צוללות והשישית תגיע בקרוב".

קוברסקי מסביר ששתי הצוללות החדשות שנקנו שונות משמעותית משלוש הצוללות שנרכשו בשנת 2000, משום שיש לצוללות החדשות מערכות A.I.P. "המערכת מאפשרת לייצר חמצן מתחת למים בלי שהצוללות צריכה לצוף. זה גורם למנועים לעבוד גם לתקופות ארוכות מתחת לפני המים וימנע את גילוי הצוללת, ולכן שתי הצוללות עולות הרבה יותר מהראשונות מבחינת גודל, מחיר וביצועים", הוא מספר. "הצוללת השישית כבר מוזמנת, אבל צריך לחשוב מה יקרה כשהצוללות משנת 2000 ייצאו משירות, ולכן החליטו במשרד הביטחון כי יש לרכוש שלוש צוללות נוספות שמיועדות להחליף את הראשונות".

כל הפרטים נשמעים הגיוניים לחלוטין. אולם, מסייג קוברסקי: "היו אלה שניסו לקשר את זה לטובתו האישית של נתניהו". הוא מבקש לדייק ומסביר כי "מזכר ההבנות לרכש שלוש הצוללות המחליפות נחתם בשנת 2016. לנתניהו לא היו מעולם מניות בחברה היצרנית "טיסנקרופ" הגרמנית. היו לו מניות שרכש בשנת 2007 בעודו יו"ר האופוזיציה וזה היה חוקי לחלוטין". בשנת 2008 מחירי הפלדה זינקו לשמיים "וכל מי שהיה מעורב בתעשיית הפלדה, המניות שלו קפצו לשמיים וכך נתניהו מכר את המניות ברווח נאה בשנת 2010. כ-6 שנים לפני שהצוללות בכלל הוזמנו" הוא מוסיף בחיוך.

https://tovnews.co.il/%d7%a9%d7%a9%d7%99-%d7%92%d7%96-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%a0%d7%a4%d7%9c-%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%a0%d7%a4%d7%9c-%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%a7-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%95/

קוברסקי נשאל האם זו הסיבה שפרשת הצוללות לא הגיעה לכתב אישום והשיב בחיוב. לשאלה מהיכן צצה ועדת חקירה אחרי שאין כתב אישום בעניין נתניהו, ענה: "הנושא מורכב, מכיוון שיש קונפליקט מתמיד בין משרד הביטחון ובין המטה לביטחון לאומי, שמסתכל על התמונה במכלול, בעוד שמשרד הביטחון אחראי על התעשייה המקומית ולאיזון בין צרכי החילות השונים בצבא".

קוברסקי מתייחס לבוגי יעלון שבטוח שפרשת הצוללות רעה לנתניהו ואומר כי "הוא דיבר אחרת בחקירה מאשר דיבר ב'שבתרבות'. השוטרים תיארו את זה כאוסף של רכילות בלי עובדות, ולכן גם התיק הזה לא הגיע לידי מימוש".

קוברסקי נשאל האם קיים ויכוח בין ביטחוניסטים על הצורך בצוללות נוספות ומשיב: "עמידרור ונגל היו היועצים לביטחון לאומי שמכירים את כל הנושא לעומק. הם אומרים שוב ושוב שאין ולא היה שום דבר. מה שכן יש זה רצון של משרד הביטחון לקחת לעצמו בחזרה את הסמכויות של המטה לביטחון לאומי ולהחליט על הדברים האלה לבד. יש להם היום שר ביטחון שלצערנו מאוד בגישה הזאת".

https://tovnews.co.il/%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%a7%d7%95-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a9/

קוברסקי מספר שהפסדנו הרבה מפרשת הצוללות, מכיוון שבשנת 2019 נחתם מזכר הבנות שבמסגרתו היינו צריכים לקבל שלוש צוללות מתקדמות, שיחליפו את הצוללות משנת 2000 בעלות של 600 מיליון יורו. "זה נחשב מחיר מציאה כי צוללות עולות מיליארדי דולרים. מרקל, קנצלרית גרמניה לשעבר, הסכימה לוותר לנתניהו על שליש. המחיר היה 1.8 מיליארד, הורידו 600 ולכן המחיר היה אמור להיות 1.2 מיליארד לשלושת הצוללות. ההזמנה הייתה אמורה לצאת כבר ב2017, אלא שבגלל כל החקירות וכל ההפרעות זה לא יצא לפועל".

קוברסקי ממשיך: "עברו כמה שנים, הגיעה ממשלה חדשה שלפני שהקימה את ועדת החקירה, היא הלכה וסגרה את העסקה עם גרמניה". הוא מספר שהמחיר קפץ למיליארד לצוללת, כלומר שלושה מיליארד יורו. "מרקל ונתניהו כבר לא בשלטון ונשארה רק הנחה של 600 מיליון יורו. וכך יוצא שאנחנו משלמים 2.4 מיליארד במקום 1.2 מיליארד, זה נזק ישיר של 1.2 מיליארד יורו". אבל, הוא מסייג, "חלק מהתוספות לא נבעו מהעיכוב אלא גם באפיונים ודרישות".

קוברסקי נשאל האם לדעתו ההפסדים אינם רק כלכליים אלא גם מבצעיים, ומשיב בחיוב. "עלולים להיכנס למחסור חמור בצוללות לקראת סוף העשור. כאשר אנחנו נהיה עם סד"כ הרבה יותר נמוך ממה שגורמי הביטחון רוצים, והכל בגלל כל התהליך הזה". קוברסקי שב ומחדד כי: "המניות של נתניהו לא רלוונטיות מפני שהן נעשו בתקופה הרבה יותר מוקדמת כחוק. אין לזה שום קשר לצוללות ולספינות המגן שבכלל הוזמנו בסוף שנת 2014 ע"פ דרישה מפורשת של האלוף רם רוטברג מחיל הים". קוברסקי מחדד "שוועדת החקירה מיועדת לאנשים שמתעניינים בתהליך ולא בתוצאה. מבחינתם שנפסיד מיליארדים העיקר שייחתם הסכם, וזו הבעיה", הוא מסכם.