בראיון ל-TOV מתיה יוצא נגד החלוקה למחנות וגם נגד ההפחדות: "הן לא טובות לבריאות ואינן מובילות להחלטות מושכלות. עברנו כמדינה דברים יותר מורכבים – ושרדנו".
לדבריו, תוצאות הבחירות היכו את מחנה השמאל-מרכז בתדהמה, ואין ספק שזה חלק מהעניין של המחאה: "יש תחושות נוראות של עלבון קשה וחוסר אונים משום שהם כבר הגיעו לשלטון והוא נשמט להם להם שוב בין הידיים".
מתיה מודה כי במשך שנים השתייך למחנה ה"רק לא ביבי" והצביע למפלגת עבודה ואז לבני גנץ, אך ההתפכחות שלו הגיעה עם הקמת ממשלת בנט שהתבססה על שישה מנדטים בלבד: "פתאום קיבלתי הארה והבנתי שהדחקתי מעשים לא מוסריים שהתנגשו עם הערכים שלי".
מה נשאר מהנרטיב של האבות המייסדים של מפלגת העבודה?
"הסיפור של מפלגת העבודה מאוד עגום", אומר מתיה, "עם השנים ערכיה המקוריים התקלפו ונעלמו – ולא נשאר מהם כלום".
הוא מוסיף כי "לרוב המפלגות בכנסת אין אידאולוגיה למעט אידאולוגיית הכיסא, ואין היום מנהיגות אמיתית".
יש לו ביקורת גם על המחאה שאינה מייצגת בעיניו שמאל אמיתי: "חוסמים את איילון לא כי זה פוגע בממשלה אלא כי זה מצטלם טוב. גם המיצגים של המפגינים הם עלבון לאינטליגנציה".
למה הוא הפסיק לצפות בערוצים המרכזיים? האם "מרכז" זו מילה מכובסת לשמאל?
צפו בראיון המלא
