בימים אלו, לקראת הרחבת הלחימה ברצועת עזה עומדת ישראל בפני לחצים בינלאומיים להקל על המשבר ההומניטרי בעזה וזאת למרות שחמאס מחזיק בעזה למעלה מ-200 שבויים ישראלים, רובם אזרחים.

סרן במיל' בפרקליטות הצבאית לשעבר, עו"ד יעל תותחני, מסבירה כי עיקר התסבוכות המשפטיות שבהן ישראל נמצאת כיום מבחינת המשפט הבינלאומי נובע דווקא בגלל בית המשפט העליון שהתווה לה כללים בלתי הגיוניים למלחמה: "במשפט הבינלאומי יש דיני מלחמה שמתייחסים למלחמה בין מדינות אבל אין התייחסות למשפט הבינלאומי על לחימה בטרור. יש את בג"ץ והוא נתן כללים ברורים ללחימה של ישראל בטרור והגביל מאוד את ישראל במלחמה הזו".

עו"ד תותחני מזכירה את בג"ץ הסיכולים הממוקדים שהחל את אותן הגבלות על צה"ל: "בשנת 2002 הגישו את בג"ץ הסיכולים הממוקדים של הוועד נגד עינויים. אהרון ברק אמר שמבחינת לחימה בטרור אנחנו קובעים כללים שמדינת ישראל חייבת לעמוד בהם. בכללים האלו מנע בג"ץ מצה"ל ומדינת ישראל להלחם בטרור. גם אם מבחינת המשפט הבינלאומי יכולנו לנצל את ההזדמנות שאין חקיקה בנושא ויכולנו להלחם בטרור באמת, בג"ץ חסם אותנו כבר בשנת 2002.

מדינת ישראל אמרה אז שלבג"ץ אין סמכות לדון בו ואהרון ברק דחה את הטענה ואמר שכל מקום שבו זכויות אדם יכולות להפגע אני נכנס ומתערב. באמירה הזו הוא בעצם הגן על זכויותיהם של הטרוריסטים והמחבלים. ברק לא הסכים שמחבל לא נחשב לוחם, ואם יש למשל בניין שיש בו מחבל מותר לכם לחסל אותו לא לצורך הרתעה או ענישה אלא בתור מניעה ובתנאי שאין לידו אזרחים חפים מפשע. המדינה טענה שזו בדיוק המהות של חמאס כארגון שפועל בתוך אוכלוסייה אזרחית".

תותחני: "המלכוד פה היה כפול כי אם היינו מפרים את ההחלטה המשפט הבינלאומי היה אומר לנו שאנחנו ביצענו עבירה על פסק דין ישראלי".

האם עודף משפטזיציה הביא אותנו למצבנו כיום?

מה ההבדל בינינו לארה"ב?

צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV