המלחמה הפנימית בישראל בין אנשי ״הסדר הישן״ ובין אנשי ״הסדר החדש״ ממשיכה להשפיע על המלחמה.
יממה חלפה מאז האירוע הקשה בכיסופים בו נהרגו 21 חיילי מילואים והמאבק בין שני המחנות התחדש, כסוג של הדהוד למאבקים של השנה האחרונה.
המלחמה לא קטעה את המאבק החברתי פוליטי אלא הניחה אותו בתוך תבנית אחרת וקונטקסט שונה, רק הפעם בשני שינויים קלים.
אין מדובר עוד על מאבק דה לוקס אלא על מאבק הנוגע לקיומה ולבטחונה הלאומי של המדינה, ויחסי הכוחות אינם כבר כתמול שלשום.
ההקשר הישיר לחידוש המאבק נוגע כמובן לעניין עסקת החטופים שדובר בה מחדש והיא מציתה כצפוי את המאבק הפוליטי ואת השיח הציבורי והתקשורתי שסינואר וחבורתו צמאים להם ומוזנים מהם.
על רקע דיווחים על התקדמות במגעים, הגיעו בהמשך דיווחים אחרים על צינון בשיחות העקיפות ואף התקפות אישיות על ראש הממשלה שלנוכח יחסו הבעייתי לקטאר הוביל להפסקת השיחות. במקביל, רצו דיווחים נוספים על כתף קרה שהפגינו המצרים גם כן לראש הממשלה.
אין ספק שחמאס וגורמי טיפוחיה (קטאר) משחקים על כל המגרש. זה לא רק המגרש הצבאי בעזה, זה ביחוד המגרש הפנימי בישראל שמהדהד אותם ומספק להם די חומרי גלם ואמצעים כדי לנסות ולתקוע מקלות בגלגלי מכונת המלחמה הישראלית.
זהו אחד מכלי הנשק המרכזיים בניהול המערכה של חמאס וידידותיה. נוסף הוא הרכיב הבינלאומי והאנטישמי שצפוי לומר את דברו בהאג בצהרי יום שישי הקרוב לאחר שתתפרסם פסיקת הביניים של מעוז הפרוגרס האנטישמי.
כל זה קורה על רקע העלאת הילוך במאמץ התמרון הישראלי בחאן יונס. דומה כי לאחר דשדוש מסוים בשבועיים שלושה האחרונים, גם בכוח וגם ברוח, ישראל וצה״ל העלו הילוך מסוים באופן הפעילות ברצועת עזה והדברים יוצרים אדוות כולל בהקשר של העצבנות של קהיר שאולי מרגישה כי נושא רפיח וציר פילדלפי חוזר לתמונה.
מה שברור הוא שהמאבק הפנימי בישראל בין אנשי ״הסדר הישן״ ובין אנשי ״הסדר החדש״ הופך קריטי ומשמעותי ביכולת של ישראל לעבור את הטרנספורמציה הדרושה לה כדי להכריע את המערכה הצבאית ולנצח במלחמה.
ישראל נמצאת לא רק בעיצומה של מערכה צבאית, אלא בעיצומו של תהליך שינוי, הסתגלות והתאמה לעידן החדש שנפתח באופן פורמאלי ב-7 אוקטובר, ובאופן מעשי כבר במאי 2021. זהו העידן הפוסט שלום כלכלי שמחייב הכרעות פנימיות, הן תפיסתיות והן חברתיות-פוליטיות. תהליך ההתאמה לעידן החדש החל. הישן עדיין נוכח פה ובעוצמות לא מבוטלות, ויש כצפוי התנגדות לשינוי. אבל החדש נוכח לא פחות והוא כאן כדי להגדיר את העתיד.

ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.