יוני בן מנחם חושף שינוי משמעותי בשיח התקשורתי בעולם הערבי סביב מלחמת “חרבות ברזל” ותפקודו של ארגון חמאס. לראשונה מאז פרוץ הקרבות ב-7 באוקטובר, נשמעת ביקורת חריפה וגלויה ברשתות החברתיות ובעיתונות הערבית, המציבה סימני שאלה נוקבים מול הנהגת הארגון. המוקד המרכזי של הביקורת נוגע להסכמתו המוצהרת של חמאס להתפרק מנשקו כחלק מתוכניות מדיניות עתידיות, צעד שנתפס בעיני רבים בעולם הערבי כהודאה רשמית בתבוסה וכישלון אסטרטגי מהדהד.

בן מנחם מצביע על כך שהביקורת אינה מסתכמת רק בעצם הוויתור על הנשק, אלא גם במחיר הדמים הכבד ששילמה האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. מבקרים רבים תוהים מדוע חמאס סירב להצעות דומות לפני שנתיים, שחלקן היו מיטיבות הרבה יותר, ובכך המיט אסון על תושבי הרצועה בחינם. השיח הזה מקבל משנה תוקף עם פרסום מאמרו של הפובליציסט הפלסטיני הידוע מאנל בירי בעיתון קטארי, שבו קבע כי קבלת התוכנית לפירוק מנשק היא לא רק תבוסה של חמאס, אלא תחילת הכישלון של הפרויקט הלאומי הפלסטיני כולו.

מנגד, בן מנחם מדגיש כי חמאס מנסה להציג את המציאות באור אחר, תוך שימוש בטקטיקת ה”תקייה”, הונאת האויב המותרת באסלאם. לדבריו, הארגון מצהיר על נכונות להתפרק מנשקו כלפי חוץ כדי להטעות את ישראל ואת ארצות הברית, בעוד שבפועל אין לו כוונה אמיתית לוותר על יכולותיו הצבאיות. עם זאת, עצם הצורך של תנועת ג’יהאד אידיאולוגית להצהיר הצהרה שכזו מעיד על הלחץ הכבד שבו היא נתונה ועל ההכנעה הצבאית בשטח. לסיכום, בן מנחם קורא לתקשורת הישראלית לאמץ ולהדהד את השיח הערבי על התבוסה, שכן הכרה ערבית בכישלון חמאס עשויה להיות בעלת השפעה מכרעת על המשך המערכה ועל התודעה האזורית.