נתונים חדשים העולים ממדד החברה הישראלית מצביעים על תמונה מורכבת של המערכת הפוליטית בישראל לאחר הבחירות. על פי הממצאים, רוב מוחלט של הציבור הישראלי, המהווה 62% מהמשיבים, מביע חוסר שביעות רצון מתוצאות הבחירות האחרונות. הנתונים משקפים את הקיטוב העמוק ואת הקושי של הציבור למצוא מודל ממשלתי שיהיה מקובל על חלקים נרחבים מהחברה.
במסגרת המחקר נבחנו עשר אפשרויות שונות להרכבת קואליציה. מתוך מגוון האפשרויות הללו, נמצא כי רק הרכב אחד של מפלגות אינו נפסל על ידי רוב הציבור. מדובר בקואליציה המורכבת מהליכוד, ישר, ביחד וישראל ביתנו. יתר השילובים הפוליטיים שנבדקו נתקלו בהתנגדות מצד רוב המשיבים, מה שמעיד על חוסר אמון רחב במבנים פוליטיים אחרים.
הסקר בחן גם את התמיכה הציבורית בגושים פוליטיים מסוימים. בולטת במיוחד העובדה כי גוש האופוזיציה המשלב בתוכו את המפלגות החרדיות זוכה לתמיכה נמוכה מאוד, העומדת על 3% בלבד מקרב המשיבים. נתון זה מדגיש את הפער בין הרכבים פוליטיים מסוימים לבין העדפות הבוחרים כפי שהן באות לידי ביטוי במדד.
המחקר נערך כחלק ממדד החברה הישראלית, המבוסס על סקרים חודשיים של מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. המדד נועד לבחון את עמדות הציבור במגוון נושאים העומדים על סדר היום הלאומי, תוך ניסיון להבין את הדינמיקה החברתית והפוליטית המשתנה.
הנתונים מגיעים על רקע תקופה של אי-ודאות פוליטית מתמשכת. הציבור הישראלי מביע עניין רב בתוצאות הבחירות ובמשמעויות שלהן לעתיד המדינה. הממצאים הנוכחיים מצטרפים לשורה של נתונים שנאספו בחודשים האחרונים, המצביעים על תחושות הציבור בנוגע לסוגיות ליבה כמו גיוס, זהות יהודית ומדיניות חוץ.
בסקרים קודמים שנערכו במהלך שנת 2026 עלו סוגיות נוספות המעסיקות את הציבור, בהן שאלת חוק הגיוס והיחסים עם הקהילה הבינלאומית. נראה כי הציבור הישראלי מייחס חשיבות רבה להרכב הממשלה ולדרך שבה היא מתכוונת להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והחברתיים הניצבים בפני המדינה.
הקושי בהרכבת ממשלה יציבה שזוכה לאמון הציבור בא לידי ביטוי בתוצאות הסקר. כאשר רוב הציבור פוסל את רוב האפשרויות הקואליציוניות, הדבר מעיד על משבר אמון עמוק בין הבוחרים לבין המערכת הפוליטית. הממצאים מציבים אתגר משמעותי בפני נבחרי הציבור המנסים לגבש קואליציה מתפקדת.
הנתונים על חוסר שביעות הרצון מתוצאות הבחירות אינם מוגבלים לקבוצה אחת בלבד, אלא חוצים מגזרים. המדד משקף את התחושה הרווחת בציבור כי המערכת הפוליטית מתקשה לספק מענה הולם לציפיות הבוחרים. השילוב של חוסר שביעות רצון כללי עם פסילה של רוב האפשרויות הקואליציוניות יוצר מציאות פוליטית מורכבת.
הקואליציה היחידה ששרדה את מבחן הציבור בסקר הנוכחי, המורכבת מהליכוד, ישר, ביחד וישראל ביתנו, נתפסת ככזו שאינה נפסלת על ידי רוב המשיבים. עם זאת, אין בכך כדי להעיד על תמיכה נלהבת, אלא על היעדר התנגדות גורפת כפי שנרשמה כלפי שאר האפשרויות שנבחנו.
הנתונים שנאספו מדגישים את הצורך של המערכת הפוליטית להקשיב לקולות העולים מהציבור. הפער בין הרכבי הממשלה האפשריים לבין רצון הבוחרים מהווה נקודת מבחן עבור המפלגות השונות. השאלה כיצד יתורגמו נתונים אלו למציאות פוליטית נותרת פתוחה.
המחקרים הנערכים במסגרת מדד החברה הישראלית מספקים הצצה לעמדות הציבור לאורך זמן. השינויים בעמדות הציבור, כפי שהם משתקפים במדדים החודשיים, מעידים על רגישות גבוהה של הציבור לאירועים פוליטיים וביטחוניים. הממצאים הנוכחיים הם חלק מרצף של נתונים המאפשרים ניתוח של המגמות החברתיות בישראל.
הציבור הישראלי ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הפוליטיות בדריכות. השילוב בין חוסר שביעות רצון מהתוצאות לבין קושי בהרכבת ממשלה מוסכמת מציב את ישראל בפני תקופה מאתגרת. הממצאים מהווים תזכורת לחשיבות של יציבות פוליטית ושל הקשבה לרחשי הלב של הציבור.
הנתונים המפורטים במדד משמשים כלי עבודה עבור קובעי מדיניות וחוקרים המבקשים להבין את המציאות הישראלית. היכולת לזהות את הקואליציה שאינה נפסלת על ידי רוב הציבור עשויה להוות בסיס לדיונים עתידיים על מבנה הממשלה הרצוי.
לסיכום, הממצאים מצביעים על כך שהציבור הישראלי מחפש יציבות ושותפות, אך מתקשה למצוא אותן בהרכבים הפוליטיים הקיימים. הנתונים משקפים את המורכבות של החברה הישראלית ואת האתגרים הניצבים בפני המערכת הפוליטית בדרכה להקמת ממשלה שתזכה לאמון רחב.
