העיתונאית אמילי עמרוסי הייתה דוברת מועצת יש"ע לפני 18 בזמן הגירוש מגוש קטיף. בימים אלו של לחימה בעזה כתבה בפוסט בפייסבוק בין השאר: "ב-2005 היו לנו 10,000 עקורים מגוש קטיף וצפון השומרון. בשם השלום. והיום יש לנו 100,000 עקורים מהצפון והדרום. בהם אלו שיצאו מ"חבל שלום" אל "מלון שלום" ואין שום שלום, כלום.
אמרנו "ההתנתקות תתפוצץ לנו בפנים". מי דמיין שככה. אין לכם מושג כמה זה כואב להיות בצד הזה. שצעק ולא שמעו לו. בתוך האבל הנורא, הפוצע, המדמם, לראות את הקווים שכתבנו בחול ובדמעות. את האיום ההוא שמולו נעמדנו."
בראיון לאלעזר שטורם אומרת עמרוסי: "כתבתי את התסכול ואחרי שזה עלה התחרטתי שהעליתי. אני מתחרטת שהעליתי בעיתוי הזה כי זה לא נכון לדבר על ההתנתקות היום, אפשר לדבר על זה אחרי המלחמה. יש עוד הרבה מסקנות, פוליטית, חברתיות, רוחניות שצריך לדבר עליהן אבל אי אפשר להגיע למסקנות האלה היום כשמתינו מוטלים לפנינו. זה לא הזמן להגיד מי צדק ומי לא צדק. ראיתי שזה גם להמון פילוג ואני מתחרטת על זה".
בכאב גדול היא אומרת: "מאוד כואב להיות בצד הצודק ומי רצה להיות צודק במחיר כזה נורא. ביום האחרון, כשנסגר מחסום כיסופים התפללתי שהלוואי שטעינו".
מהי המסקנה העיקרית בכל זאת מהימים האחרונים?
צפו בגילוי הלב המרגש באולפן ערוץ TOV
