היום צבע אדום ראשון בדרום, אתמול יירוטים לא ברורים בצפון ובאופקים.
הלחימה מתחדשת.
ישראל משולה לסוג של מרים משקולות שהיה על סף ההנפה וגייס את הכוחות והשרירים כדי לצאת ממצב ההפוגה למצב הלחימה.
חלק מגיוס הכוחות מופנה לחזית הפנימית וחלק לחזית החיצונית. בלינקן שמע כנראה את הנחישות הישראלית ובצד זאת שוחח כנראה על איך ייראה היום הבא של הלחימה ואולי גם על היום המעורפל של אחרי המלחמה.
חידוש הלחימה והצלחה בה הם קריטיים כדי שהאירוע יהפוך למלחמה ולא לעוד סבב, אך הוא טומן בחובו אתגרים.
ללא ספק, יש כאן את אתגר ההסתגלות מחדש עבור אזרחי ישראל של יקיצה מתוך ה'נורמאליות' של עשרת הימים האחרונים.
ברמה המבצעית, יש להניח שחמאס נערכה, לקחה אוויר ותנסה לאתגר את הכוחות המתמרנים.
אבל מעבר לכך שלושת האתגרים המשמעותיים יהיו אלה: א. תמרון באיזור רווי אוכלוסייה שייצר לחצים בינלאומיים נוספים.
ב. ניסיון של חמאס לסבך את ישראל מול המצרים בייחוד באיזור הדרום.
ג. אפשרות להחרפת המאמץ של 'הרב זירתיות' (חיזבאללה ושות') ליצור כאוס (שיגביר את הלחץ הבינלאומי) באמצעות הסלמה מעבר לפרמטרים המוכרים.
הפיגועים אתמול בירושלים ובאיזור הבקעה מלמדים שוב על מציאות דומה לזו של עזה (גם אם לא זהה) שהתפתחה במזרח ירושלים ויהודה ושומרון. זה לא חדש. במשך כמעט 3 שנים מתנהלת נגדנו אינתיפאדה שהוכחשה לחלוטין על ידי ישראל, בין השאר, כי לא חצתה את הקו הירוק למרכז הארץ. ישראל עושה לא מעט בעניין. אבל המציאות שם חמורה בהרבה מכפי שאנו מתארים.
ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. מרצה וחוקר בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון
