אין כעת שינוי סטטוס בלחימה, אנחנו עדיין בשלב האינטנסיבי. הן מבחינתנו והן מבחינת היריב.
סימני שבירה? טרם. חמאס עדיין מחזיקה מעמד. מנהלת את הלחימה. יורה טילים למרכז ולעוטף.

אבל ישראל כן שוברת, בינתיים, את הלחץ הבינלאומי.
אתמול בלילה – וטו אמריקני על הצעת החלטה במועצת הביטחון.
ועם זאת, כדאי שלא נתבלבל. גם לארה״ב אצה הדרך לסיים את המלחמה. ישראל מצליחה לתמרן את העסק בצורה טובה אבל יש שעון מדיני והוא מתקתק.
השעון הזה מושפע ויושפע מאירועים בשטח. לא מדובר במשהו קבוע, אלא מתהווה ומשתנה.
לפיכך האתגר הצה״לי יהיה להמשיך בתמרון ללא אירועים מתפתחים בהקשר האזרחי – הומניטרי שיכולים להפוך את התקתוק של השעון מאיטי למהיר (אירוע כפר כנא בלבנון… זוכרים?)
זה אחד מאתגרי הלחימה הנוכחיים לצד שימת הלב לגזרה המצרית (אפשרות של חמאס לפרוץ את הגבול ולהזרים אוכלוסיה עזתית לסיני) והצפונית.
גם אם כך, בכל אירוע או תרחיש בעייתי יכולות לצוץ גם ההזדמנויות (כמו בתרחיש של פריצת הגבול).
בהסתכלות כוללת יותר, גם כאשר ואם כאשר תיגמר הלחימה בעזה, הרושם הוא כי היא תימשך בגזרות אחרות.
הרעיון האסטרטגי של איראן = המשך המב"מ (מערכה בין המלחמות) מכלל הזירות = התשת ישראל = פגיעה בכלכלה וכו'.
אם לא שמתם לב… זה מה שקרה בשנתיים וחצי האחרונות מאז 2021, רק שהעדפנו להתעלם או להגדיר את הסיטואציה כ"גל טרור". מה שעזר לישראל להכחיש היתה העובדה שזה כוון נגד המתיישבים ביהודה ושומרון ונגד יהודים בירושלים.
אבל הכתובת (כפי שכתבתי על כך רבות … חפשו בגוגל ערך "האינתיפאדה המוכחשת"….) היתה על הקיר.

אירועי ה 7 אוקטובר עשו שדרוג נורא למב"מ האיראני. אנחנו בעיצומו. התכלית של איראן תהיה להמשיך בו. ולכן אפשר ורצוי להכריז על המב"מ לא כ"מערכה בין המלחמות", אלא כמלחמה העומדת בפני עצמה!
מדוע? כי תנאי לפעולה נכונה הוא בהכרה המדוייקת ובתפיסה נכונה של המציאות.

ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.