פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לחשבונאות כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו, מתייחס למחלוקת הפוליטית המתוקשרת סביב אישור חלקי של כספים המוגדרים קואליציוניים במסגרת עדכון תקציב 2023 בזמן המלחמה.
לדבריו, אין להתייחס לכספים לפי הגדרתם אם בבסיס התקציב או ככספים קואליציוניים, משום שלהגדרות אלו יש סיבות הסטוריות ולאו דוקא מהותיות. ההבחנה הרלוונטית צריכה להיות אחרת לגמרי. השאלה הנכונה היא האם מדובר בתקצוב חדש או המשך של תקצוב משנים קודמות.
"הממשלה לא יכולה להרשות לעצמה תקצוב חדש גם אם יש לזה הצדקה עניינית", הוא אומר ומסביר מדוע. "ההוצאה החד פעמית בגין המלחמה, כמו הוצאות המלחמה הרכש הציוד, שיקום היישובים, עלות הטיפול במפונים ועוד, יכולה להגיע לסכום של 150 מליארד ₪. זהו חור חד פעמי שאפילו אם יגיע ל 200 מליארד ₪ לממשלה אין שום בעיה לממן זאת.
החוב הממשלתי נמוך מאוד – 60% מההכנסה הלאומית, לעומת כפול בארה"ב, זה שיעור חוב מאד נמוך, ואם יתווסף לו אפילו 200 מליארד ₪ הוא יגיע ל 70%. אלו הם מספרים נסבלים בהחלט, ולכן לא צפויה למשק הישראלי שום קריסה והממשלה יכולה לממן זאת".
דבריו של פרופ' זליכה מתייחסים להוצאה החד פעמית בגין המלחמה, אך כאן הוא מגיע לבעיה הגדולה יותר לדעתו. "ההשפעה השניה היא הרבה יותר דרמטית. בעקבות המלחמה צפוי גידול קבוע בהוצאות. אנו זקוקים לצבא גדול יותר ממה שהתרגלנו. סגרו אוגדות וטייסות והנזק לכוננות היה משמעותי. זקוקים גם לתקציב לאגף השיקום הרבה יותר גדול. גם תשלום ריבית גבוהה יותר על החוב החדש וגם על החוב הישן. הגדלה משמעותית של תקציב בריאות הנפש. אלפי אזרחים עברו פה חוויות של שואה. וכן הלאה. אני מעריך שההוצאות הפרמננטיות הנוספות הם לפחות 20 מליארד ₪ אם לא יותר.
אם הצרכנים יפנימו את הציפייה לגרעון הם עלולים לחשוש מהעלאת מיסים, הם יקטינו את הצריכה הפרטית, מה שיקטין את הכנסות הממשלה ממיסים, וזה כדור שלג מסוכן. זה בנוסף לציפיות לעליות מחירים שגם הן מרסקות צריכה. בעת הזו הממשלה צריכה לקצץ את ההוצאות שלה. במקום זאת היא מוסיפה עליהן?"
צפו בראיון המלא.
