סטטוס הלחימה ברצועת עזה לא משתנה.
ישנם דיווחים על מיצוב והשלמת השליטה הצה״לית בצפון הרצועה ועל מאמץ ותקיפות במרכז ובדרום ועדיין מסתמן פער בין תפיסת המערכה הישראלית ובין זו החמאסית.
על כך מעידה העמדה של חמאס בנושא עסקת החטופים = אי עסקה!
אצל סינואר השלב של השלמת הכיבוש הישראלי והשגת שליטה במבנה העל של עזה אינו סוף אלא נקודת התחלה או המשך הלחימה.
מבחינתו, הלחימה נועדה להבטיח את שרידות חמאס כגורם השפעה ברצועה.
זה אומר שחמאס אינה מתכוונת לתת לישראל את אחד משני הקלפים המנצחים מבחינתה = חטופים (ולכן אמירת הלאו לעסקה) וזה אומר עוד משהו…
חמאס מתכננת את שלב הלחימה הבא שיתבסס על הפיכת עזה ללבנון מספר שתיים או וייטנאם מספר שתיים.
שלב של עקיצות, התחפרות, טרור, ויותר מכך – היעלמות והסוואה בתוך האוכלוסיה האזרחית ובתוך אוכלוסיית הפליטים בדרום שמונה למעלה ממיליון וחצי עזתים.
למי שבונה על מתח בין חמאס "מחריבת עזה" לבין האוכלוסיה – טועה ומטעה. זו מערכת אחת, הרבה יותר הרמונית ממה שזה נראה.
זה הולך להיות השלב הכרוני של המערכה. השלב שאחרי ההגדרות הצבאיות של מיטוט, שבירה, כיבוש. מבחינת סינואר זה לא סוף. זו התחלה של שלב חדש שאמור להשריד את חמאס כפקטור וגורם כוח ברצועה. פה גם מונח האתגר הגדול של המודיעין הישראלי באיתור החטופים וצמרת חמאס ובמניעת הברחת חטופים מחוץ לעזה.
אין פלא שגורמי הרשות המחפשים נתיבות לעזה מדברים על שילוב ידיים עם חמאס כחלק מבניית המציאות העתידית ברצועה.
מלחמה כרונית אינה טובה/נוחה לישראל. היא משרתת את תכליותיה של איראן בהתשה, היא חושפת את החברה הישראלית לפוליטיקת המלחמה, היא שוחקת את יכולתה הכלכלית.
כאן מונח הפער שבין הרעיון הישראלי והמאמץ לנסח מטרות ברורות, לבין הרעיון החמאסי שמבקש לעגל את הפינות. הפער שבין היגיון היררכי לבין היגיון של דיונה.
ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.
