מצב הבסיס נותר בעינו.
זה בדיוק כמו המושג "משתנה בלתי תלוי" המוכר מתחום המחקר.
המשתנה הלא תלוי כרגע זה מצב הכרוניות של הלחימה בצפון ובדרום.
מה שכן משתנה אלה האפקטים ותופעות הלוואי הכרוכות בו.
בהקשר הישראלי הפנימי מדובר בשתי תופעות לוואי קשות.
האחת, מובנת ונוגעת לשחרור החטופים או ללחץ הציבורי בעניינם. כאמור, זה מובן אבל מעט ילדותי כולל בתביעה להבאת עכשיו וברגע זה, כאילו אין קונצנזוס בעניין הזה שהממשלה אינה חולקת אותו עם הציבור.
הבעיה מתחילה בתביעה המרומזת יותר או פחות להפסקת המלחמה בגין אותה מטרה, שהיא כמובן מעורבבת חזק מאוד עם ניחוח פוליטי גלותי והרסני.
רוח קפלן לא נעלמה, היא רק עשתה טרנספורמציה ושינוי צורה. איך אמר פעם אדם חכם: האהבה היא נצחית, רק האובייקט משתנה.
את שני האפקטים הללו מבין סינואר והוא רוקד על רחבת הריקודים שישראל מטפחת במו ידיה. הפרסום אתמול של אותות חיים משלושת החטופים זה חלק מהעניין, שאגב משרת אותו גם בהאג, לצד הנכונות כביכול לשקול העברת תרופות לחטופים.
צריך להיות ברורים בעניין: אין החזרת חטופים ללא הפסקת המלחמה. סינואר לא אידיוט עד כדי כך שיאפשר לנו לקבל חטופים ולהמשיך במלחמה ובתנאים הללו מדובר במלחמה שתיגמר כעוד סבב, אפילו גרוע מכך.
ישראל ללא ספק איבדה את המומנטום של החודש הראשון ומדשדשת ברצועה. השיגורים אתמול לכיוון אשדוד ויבנה שמצטרפים לשיגורים נוספים לדרום בסוף השבוע לצד התכנונים לשגר מטח על חוגגי ההילולה בנתיבות מלמדים אולי גם על יכולת התאוששות מסויימת על תנועת הא.ק.ג שצפוייה לנו עוד זמן רב.
את זה מבין גם נסראללה שבנאומו אתמול עלה על כל הפגמים הפנימיים שלנו וגם על המחיר הכרוני הכלכלי של המלחמה, אבל שכח משהו קטן.
בכל זאת, ישראל עשירה יותר, בעלת שכבת שומנים עבה יותר ולכאורה יכולה באופן תיאורטי לשאת לאורך זמן מציאות כרונית שכזו. השאלה היא: האם היא תפתח את השרירים המתאימים כדי לעמוד במבחן שכזה. וזו כמובן שאלה פתוחה. בינתיים.
זירת יהודה ושומרון לא מתחממת באופן חריג. צריך להיות חדים וברורים. בזירה הזו רוחשת אינתיפאדה כבר יותר משנתיים שהוכחשה לחלוטין על ידי המערכת הביטחונית והמדינית. החששות שמביע שר הביטחון מפני קריסה אינן תואמות את המציאות מאחר והעסק כבר קרס די מזמן ותלוי כחוט השערה.
החשש הוא מפני הצטרפות ההמונים לאינתיפאדה החמושה שיכולה לסבך אותנו בהאג ובמערכת הבינלאומית. בדרך כלל לא התרחשה מציאות כזו של הצטרפות ההמון לטרור של חמושים, אלא להיפך. טוב יהיה אם תשקול ישראל פתרונות שתכליתם למנוע תרחיש כזה ובלבד שאינם מביאים בחשבון סיכון ביטחוני מהותי נוסח כניסת פועלים פלסטינים לתחומה.

ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.