"עם כל הכאב", פותח ואומר פרופ' דיסקין, "אם על כפות המאזנים מונחים מצד אחד קיומה של מדינת ישראל, ומצד שני גורל החטופים, זה או זה, לי ברורה ההחלטה שצריכה להתקבל, זהו דבר שאמרתי כבר בעבר והוא רק מחריף מיום ליום".

פרופ' דיסקין מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, קובע שהחמאס והחיזבאללה פועלים על פי הבנתם את החברה בישראל. שני ארגוני הטרור הללו, יודעים שלא יחסלו במכה אחת את ישראל ולכן נוקטים במלחמת התשה. החמאס סמך על מורך הלב שיהיה במדינת ישראל, ולכן במתכוון פתח במכה שתזעזע את ישראל, "העטופה בקורי עכביש" בעיני האויב, כשהמעשים המזעזעים שביצע החמאס היו מתוכננים מראש, ויש להם עדויות בכתב, הם לא היו ספונטניים.

לפי פרופ' דיסקין, תגובתה הראשונית של ישראל עמדה בניגוד לציפיות החמאס, ומעשיו "השיגו את המטרה ההפוכה", הלוחמים בישראל התאחדו וישראל זכתה לתמיכה בינלאומית חסרת תקדים.

אולם, מדגיש פרופ' דיסקין, בחלק אחר של הדברים, מבין החמאס נכון את החברה בישראל, כגון שיש פילוג עמוק וקשה בעם ישראל, עוד מתקופת המחאות בבלפור, כשצבע הדגלים בהפגנות מתחלף, אך "האנשים הם אותם אנשים", שמאמינים שאין גרוע מנתניהו כראש ממשלה, ואין גרועים מבוחריו "הדוסים, הבבונים, המשיחיים". בנוסף, החמאס תכנן את החטופים כ"תעודת ביטוח", כי מעסקת ג'יבריל ואילך, למד האויב, שישראל רגישה לשחרור שבוייה. וכך השתלבו להן שתי חולשותיה של ישראל: הלב הקרוע על החטופים "בפרט על רקע מעשי הזוועה", והקרע בעם ישראל.

פרופ' דיסקין מזכיר את הראיון של אהוד ברק בפורום 555,  שבו אומר ברק למעשה שהמחאה הבאה היא המשך למחאות הקודמות, וצריך שאנשים אחרים יובילו את המחאה החדשה, כשברק לא יופיע בה אך יתכנן אותה, כלומר, המחאה מכוונת מלמעלה, כשבהפגנות מופיעים תמיד אותם אנשי ציבור.

פרופ' דיסקין מציין שאפשר לסלוח ולהבין את משפחות החטופים, אך לא את אלו המנצלים את מצוקתן, וגם אם אין בכוונתם לנצל, הם מסכנים את קיומה של מדינת ישראל, הנמצאת כעת במלחמת קיום, "ובעימות כולל, המחיר יהיה נורא".

לסיום, מתייחס פרופ' דיסקין לעסקה לשחרור חטופים, העומדת על הפרק, ולסיכוייה לצאת לפועל.

הצטרפו למועדון ״היחידה״

https://bit.ly/HayechidaWA