אמירה משמעותית אתמול של הרמטכ״ל שנותנת להבין את התמונה ברצועה: הפעילות בח'אן יונס מתנהלת היטב אבל רחוקה מסיום.
במקביל, דיווחים על היערכות ישראלית להרחיב את המערכה לרפיח עם כל המגבלות הנוגעות בכך.
מדובר במוקש שאינו רק צבאי (אבל חיוני הן למימוש תכליות המלחמה והן לעיצוב הסדר ביום שאחרי) אלא גם במוקש מדיני.
המצרים כבר עושים קולות של חוסר שביעות רצון וכך יעשו גם גורמים נוספים במערכת הבינלאומית, כולל האמריקנים.
בינתיים, הוציא סינואר הודעה מטעמו על נכונות לחידוש המשא ומתן על החזרת החטופים במסגרת העיקרון של "כולם תמורת כולם". האם ההודעה משקפת לחץ נוכח אפשרות התמרון ברפיח או משקפת ניסיון חוזר להרחיב את הסדקים הפנימיים בישראל על רקע תמונות עגומות של מפגינים חוסמים את קפלן. קשה לומר. אבל מי שטען לכך שסינואר מנותק ימים רבים כנראה שלא דייק.
בד בבד, מוסיפים להגיע הדיווחים מוושינגטון על חוסר שביעות רצון האמריקנים ממהלך המלחמה ומעמדת ישראל.
הסירוב החמאסי אינו מסיט את הממשל מהפנטזיות על אסטרטגיה מזרח תיכונית שמחזירה אהבות ישנות נוסח שתי מדינות לשני עמים. ישנם דיווחים על כוונות אמריקניות לבחון הכרה במדינה פלסטינית באופן חד צדדי, דבר שמזכיר את האתגר הדומה שעמדה מולו ישראל לפני יותר מעשור.
כזכור, פרסומים דומים הופצו בעניין יוזמה דומה גם מצד הבריטים.
מבחינה זו, אכן המלחמה – ללא קשר לתוצאות הצבאיות בעזה – החזירה אסטרטגית את שאלת פלסטין לסדר היום המדיני של המזרח התיכון אחרי 15 שנה של מחיקה כמעט טוטאלית.
ההתפתחות הזו מתווספת למהלך של דירוג האשראי של ישראל. המהלך אמנם טבול באמירות ובהצהרות פוליטיות מדיניות מצד חברת מודי׳ס שמרכזה בניו יורק, אבל הוא משמעותי ואסור לזלזל בו.
מי שהתנפל על מדינת ישראל ב-7 אוקטובר רצה לא רק להחדיר מחדש את הסוס הטרויאני המדיני שקוראים לו שתי המדינות, אלא גם להפוך את ישראל למדינה מצורעת נוסח איראן ועל הדרך הראשית גם לפגוע בשגשוג הכלכלי והאזרחי ממנו נהנתה ישראל בעשור וחצי האחרונים.
זו המשמעות האסטרטגית של המלחמה שמתווספת לאירועי הלחימה עצמם, והיא נושאת משמעויות כבדות שיש להיערך אליהן כבר עתה. זה חלק מהותי מהמלחמה ומתמונת המצב האסטרטגית וזה מחייב שינוי רעיוני של העם היושב בציון לגבי מצב האומה ולגבי העתיד הנראה לעין.
ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.