ישראל קרובה להגדרת מצב סיום המלחמה או מה שקוראים לו "הניצחון".
הניצחון = רפיח. זה למעשה שילוב בין הדבר המדובר בו, קרי – הכרעת המסגרות הלוחמות של חמאס ברפיח, ולמעשה השלמת ההשתלטות "הרזה" על כלל רצועת עזה ("רזה" כי מדובר בעל-קרקע) לבין הדבר שפחות מדובר בו.
הדבר שפחות מדובר בו (מטעמים הנוגעים למערכת המדינית) נוגע להקמת ממשל צבאי ברצועת עזה שיאפשר שני דברים: המשך כיסוח ה"דשא" של הטרור שיימשך גם אחרי הכיבוש הצבאי לבין הבטחת מינימום קיום לאוכלוסיה האזרחית-צבאית (המעורבת) של הרצועה.
הרושם הוא כי בעוד לגבי המטרה הראשונה ישראל הצליחה לשכנע את "ידידיה" לגבי הרעיון, הרי שלגבי המטרה השניה אנחנו עדיין רחוקים אבל זו ממש העת להתחיל ולהתארגן בכיוון הזה כולל דרך הקמת גוף ייעודי צה״לי שייקח על עצמו את בניית המערכת הזו.
אגב, ישראל די מיומנת בנושא הזה. שנים ארוכות של שליטה ביהודה ושומרון ובעזה מאז 1967 יצרו הרבה מאוד ידע רלוונטי בהקשרים הללו. זה הזמן לרגע של היסטוריה או בקיצור, להתחיל להיזכר איך עושים זאת.
ככל שהמערכה ברצועה מתקדמת לכיוון רפיח כך המערכה בצפון מסלימה, ואתמול זה התבטא ברקטות מדוייקות שנורו לעבר בסיסי צה״ל באיזור צפת ובחיילת הרוגה.
מכיוון שנראה כי חמאס אינו מתכוון להרים דגל לבן ברצועת עזה, גם לא לאחר כיבוש רפיח, והסיומת ברצועה לא תהיה ממש סיומת ברורה של מלחמה קלאסית עם קרון וכתב כניעה, אז כנראה שבשם החיבור שיצר חיזבאללה עם הזירה הדרומית, תימשך האש גם בצפון.
ישראל תתכנס לסוג של הכרעה והחלטה ממש לקראת חלון ההזדמנויות של חודשי הקיץ – סתיו (ובכפוף להשלמת התמרון ברפיח) לגבי החזית הצפונית. עד כמה אנחנו ערוכים להתמודדות עם חיזבאללה הן במובן הצבאי והן במובן האזרחי – זו שאלה פתוחה וקשה להשיב עליה. מה שברור הוא שזו מערכה מסוג אחר לגמרי. גם עבור צה"ל וגם עבור העורף. כך גם עבור הצד הלבנוני.
מה שאף ברור מזה, הוא שדעת הקהל בישראל רוצה פתרון של כבוד בחזית הצפונית (כמו בחזית הדרומית) ומבחינה זו לממשלה הנוכחית יש לגיטימציה מליאה למהלך צבאי, והיא צריכה לשאול את עצמה שתי שאלות קשות: הראשונה, האם צה"ל יעמוד במשימה; והשניה, מה התכלית האופרטיבית של מערכה כזו או ליתר דיוק איך תיראה תמונת הסיום שלה (היות והעניין הזה לא פחות מורכב ועמום ביחס למציאות בחזית הדרומית)?
ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.
