[vplayer id='19034']

שרה העצני-הכהן, תושבת לוד ויו"ר ארגון "ישראל שלי", חוותה בשנה שעברה את הפרעות בעיר מגוריה והחשש לא נעלם עד היום. בתגובה למקרה הוחלט ליצור "פורום ערים מעורבות" שהיא לוקחת בו חלק

העצני-הכהן עם קביעה חד משמעית לגבי היכולת של האירועים לחזור: "כן בטח איזו שאלה. אם זה קרה פעם אחת והערבים לא רואים את זה ככישלון. אותם פורעים ערבים לא חושבים שהם נכשלו אלא להפך, העמידו פה מדינה שלמה על הרגליים תוך כדי לחימה בחזית אחרת. אין שום סיבה שזה לא יחזור על  עצמו ולתסריט כזה כדאי שניערך".

https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%93-%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%95-%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%99/

היא מספרת על התחושות והמצב הנפשי מאז אותו מאי אשתקד: "אנחנו נמצאים בחרדה מתמדת מאז. חרדה ממקום שלא שוקע אלא מקום אוסף. אנחנו היינו בלוד לפני שנה, ראינו את המראות, פעלנו וגייסו אזרחים למקרים קשים יותר וקשים פחות, כמו סיוע אזרחי. לאחר הפרעות חזרנו הביתה ושאלנו את עצמנו מה הלאה? קם פורום ערים מעורבות בשיתוף עם נציגים מכל הערים המעורבות ואנחנו באמת פועלים גם מישורים הפרלמנטריים וגם במישורים התודעתיים וגם במישורים של השטח כדי לראות איך נערכים טוב יותר לפעם הבאה".

האם יש דרך להתמודד מול הטרור בערים המעורבות? העצני-הכהן משיבה "אני חושבת שבאכיפה נכונה, הן של המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט והשופטים שצריכים לתת את גזרי הדין אפשר קודם כל ליצור הרתעה. דבר שני זה חוסן אזרחי של האזרחים בערים המעורבות עצמן אבל גם במעטפת. באזרחים שבאים ונרתמים לטובת הרוח ולטובת העשייה של אותם אנשים בערים המעורבות. אני חושבת שאם נפגין עוצמה הסיכוי שנראה פרעות כאלו שוב קטן יותר".

"אני חושבת שכיום בישראל המצב נורמלי", היא אומרת בהקשר לתהליכים אותם צריך לעבור בכדי להוציא נשק. "צריך להקל תבחינים להוצאת נשק בצורה הגיונית, לא מופקרת אנחנו לא ארצות הברית. אין לנו את האירוע החוקתי שיש בארצות הברית ויש עליו דיבייט מאוד גדול". ומוסיפה בנוגע לנשיאת נשק לאזרחים ואנשי מילואים "אני חושבת שאזרחים שנושאים נשק בישראל הוכח כדבר הכי יעיל לעצירת ומניעת פיגועים. לוחמים שהיו בצבא גם אם הם לא רובאי 05 כמו שעכשיו ועושים שירות מילואים פעיל אין שום סיבה שלא יקבלו את האישור לשאת נשק אישי".

https://tovnews.co.il/%d7%91%d7%97%d7%a8%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%a6%d7%9c%d7%9d-%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%93-%d7%9b%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a0%d7%a1%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%a4/

אז האם יש סיכוי לדו קיום היום? צוחקת "אני קיבלתי סטירת לחי חזקה. חשבתי שיש סיכוי, חשבתי שיש יכולת לדו קיום ביחד. אני חושבת שאנחנו נמצאים היום על פרשת דרכים מאוד רצינית שלפני דו קיום צריך קיום. אחרי מה שראינו בפעם הקודמת בערים המעורבות אני אישית וגם כתנועה לא נמצאת במקום שאני מחפשת דיאלוג, אם כי אין לי משהו היום לטובת זה. ברור שהחיים המשותפים קורים פה אבל אני לא מחפשת את הדיאלוג כמו שאני מחפשת את הקיום עצמו, שמה הפוקוס שלנו כעת".

ובעתיד? "כן, ממקום של עוצמה ובשום פנים ואופן לא ממקום של וויתור לא על הפגיעות שלך ולא על הזהות שלך".