בית המשפט העליון, בשבתו כמחנך הציבור הנבער לפלורליזם, פסק התנגדות עקרונית לתביעת בני זוג או מאהבים בשל בגידה. כל נזק נפשי או פעוט אחר בימינו מקבל סעד משפטי, אך בעיני בית המשפט העליון עלינו לקבל את מציאות הניאוף כפגם מוסרי שאינו שפיט אפילו ברמה של תביעה אזרחית, כיוון שהפך, לדעתם, נורמה. אין פלא שמי שהגיעה ממערכת כזו, מתחברת למפלגה שבה אחוז הבוגדים בבני זוגם גבוה במיוחד. מה יש לדאוג? הציבור יסלח, הציבור לא רואה בבגידה פגם גדול מדי שבכוחו לפסול את המועמד מהנהגה ציבורית. 

לצערי, הן המערכת המשפטית והן המערכת הפוליטית בארץ, מגלות סלחנות לנושא. מה שיותר מצער, זו העובדה שהציבור הישראלי אף הוא מוותר על הציפייה המוסרית הבסיסית הזו מבני אדם וקל וחומר ממנהיגים. בארה"ב, פרשת מוניקה לוינסקי הובילה לחקירה של נשיא מכהן ואף איימה להדיחו מכהונתו על ידי בית הנבחרים. אנחנו רחוקים מאוד מלהיות אור לגויים בנושא הזה. אם נחזור לדוגמא של הליכוד, בגין עצמו חיזר אחרי משה דיין למרות מוסריותו המפוקפקת ובגידותיו הרבות באשתו, ולאחר מכן נתניהו עצמו שבגד באשתו, ולמרות חשיפת הפרשה ניצח בפריימריז וזכה ב52% מקולות מתפקדי הליכוד, ולאחר מכן התמיכה רק הלכה וגדלה. גם זאב אלקין מצטרף לרשימה המפוקפקת, אליה נוספת כעת אתי כרייף.

https://tovnews.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8/

התקשורת הישראלית מסקרת פרשות בגידה ללא הסתייגות כלל, ואף הופכת את הבוגדים לכוכבים עם כותרות מלטפות על "האהבה החדשה" בין הבוגד למאהבת. עיתון ידיעות אחרונות על אגפיו אף מגדיל לעשות ומעניק באופן קבוע במה מלטפת וחסרת בושה לגברים מבוגרים שזרקו את האישה הראשונה שגידלה את ילדיהם ותמכה בהם לאורך הקריירה אך כעת מפנה את מקומה לצעירה בגיל של בתם. 

אין מדובר בנושא רכילותי בלבד. המדוברים מתראיינים בנושא ומציגים את מעשיהם בחוסר בושה. הציבור רחוק מלסמן את הנושא כהפרעה להתקדמות פוליטית, להבדיל נניח מאמירה גזענית נגד ערבים שעלולה לשלוח את הפוליטיקאי אל מחוץ למשחק באמצעות פסילה בוועדת הבחירות או מעורבות של בית המשפט בפסילה זו. מצער מאוד שאפילו דתיים מתייחסים בסלחנות לנושא, במקום לראות בו עילה להוקעה. מהעם שלנו אני מצפה ליותר.