[fvplayer id="202"]
יצחק צוריה (21), משרת כיום בצה"ל כנהג תובלה, והסיפור שלו עם היהדות וישראל מתחיל מגיל צעיר. הוא נולד למשפחה מעורבת, אביו יהודי ואימו מברזיל. צוריה מספר כי בגיל 12 הוא מגלה שהסיפור היהודי לא נגמר.
הוא חוזר אל הילדות ומספר "אבא שלי תמיד היה מגיע לבית הכנסת בשבת, גם בגלל שיש לו משפחה בבית הכנסת הוא תמיד היה מגיע לשם כדי לשתף, ותמיד הייתי מגיע אתו אבל לא הייתי ממש בתוך היהדות פשוט ידעתי מה שהוא ידע פחות או יותר. ראיתי איך הם היו מתפללים, מזה שבת, מה הם עושים אחרי התפילה בבוקר, וזה היה נשמע לי מאוד מעניין. תמיד אמרתי לאבא אני תמיד אוהב לבוא איתך לבית הכנסת כי זה היה מקום ממש נחמד כזה".
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa/
צוריה לא ידע שהוא לא יהודי מבחינת ההלכה, להפך, הוא חשב שהוא כן. סבתא שלו סיפרה לו שהוא יהודי, והקפידה לשמר אצלם את היהדות. היא לימדה אותם את הברכה של הקידוש וההבדלה. "בשבילי הייתי ה-יהודי של הכיתה בבית הספר". הוא היה היהודי היחיד בבית הספר, ומבחינת שאר התלמידים הם לא ידעו מזה להיות יהודי, וגם הוא לא ידע. הוא מספר, "אז כל דבר שהיו מספרים להם על ישראל ועל היהדות הם לוקחים".
הוא זוכר מקרה אחד שממש פגע בו, הוא הגיע לכיתת גיאוגרפיה בבית הספר. ונושא השיעור היה מזרח התיכון, הקמת מדינת ישראל ב1948 וברגע שהזכירו את ישראל אמרו לו "אה יצחק אתה יהודי לא? מישראל? מכיר את זה?". הדברים נאמרו בטוב, ולא בגיחוך או בצורה אנטישמית. אך כשהמורה התחיל לדבר ולספר הוא הרגיש משהו לא טוב. "סבבה שמישהו מדבר על דברים אמיתיים, אבל אני חושב שהוא לקח את זה ממש מהצד השני. דברים שממש לא במציאות שהיינו עושים אצל הצד האחר, שלקחנו את המקום הזה לעצמנו". הוא זוכר את זה עד היום, וזה תפס אותו, "הוא אמר שהיינו זורקים זבל כזה מישראל לפלסטינאים וככה לא היה זבל בישראל". הוא חזר הביתה וסיפר לאביו, שכעס מאוד ושלח מכתבים לבית הספר ורצה לדבר עם אותו מורה.
נקודת המפנה שגרמה לו לעלות לישראל ולממש את היהדות במובן עמוק יותר התחיל בשבת אחת. בה הוא הגיע עם אביו לבית הכנסת ושמע בשיחות כי שאר הילדים במשפחה בגילו נוסעים לישראל ללמוד. "אבא תמיד היה לו את הרצון הזה לשלוח אותי לישראל כי ככה אני יכול באמת להתגייר ולהכיר יותר את היהדות". בשלב הזה הוא כבר ידע על כך שהוא צריך להתגייר, וחטף רגליים קרות. הוא ביקש לחשוב על זה עוד קצת ולהתלבט כי זה רחוק מאוד מהבית.
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%90%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%a9%d7%97%d7%96%d7%94/
לבסוף הוא החליט לנסוע לישראל, ולקחת את השנה הזאת לעצמו. "אמרתי לעצמי וואלה הדבר הכי גרוע שיקרה זה לחזור חזרה". הוא הגיע לכפר הנוער ימין אורד שם יש פרויקט ברזילאי ועם חברים מברזיל שעוברים תהליך דומה אליו. רוב האנשים שם אומנם יהודים, אבל יש גם כמה שלא. הפרויקט הזה מטרתו להציג ולהסביר על ישראל ועל התרבות והמקומות היפים שיש במדינה. והמון הסברים על היהדות, הוא מספר כי הם שמרו שבת כדי להכיר את היהדות. "אהבתי את זה, ובהמשך עם כל החברים שעשיתי שם אמרתי לעצמי שאני הולך לעשות עלייה וככה זה היה".
הוא החליט לעשות עלייה, והלך לחצי שנה לימודים במכון מאיר. אלא שלאחר חצי שנה התחילה הקורונה אז הוא היה צריך לצאת מהלימודים כי כל המוסדות נסגרו, הכסף מסל הקליטה נגמר. ולאחר מכן הוא מתגייס במאי 2021. הוא לא תכנן להתגייס, אך כשהגיע לפה הבין שאין אופציה אחרת. באמצעות הקורס נתיב בצבא הוא התגייר, הוא עבר תהליך טוב אך גם קשה, "ממש הרגשתי הרגשה של בית".
מה שתפס אותו בקורס, הייתה האמירה "השמיים הם הגבול והדרך דרך ארץ". הוא לוקח את זה כמקפצה לעליה, אבל בדרך ארץ "אני לוקח את זה להיות אדם נחמד, אדם טוב, להיות עם ערכים. לעשות את החלק הכי טוב בחברה הישראלית ובחברה בכללי האמת".
