האב השכול, הרב אלחנן דנינו, מציין בסיוריו ברחבי הארץ כי הוא מבחין בכך שהציבורים השונים בישראל אינם מכירים זה את זה, ואין להם היכרות אמיתית עם אג'נדות ועמדות שונות. הוא מוסיף כי בכל ציבור ישנם אנשים נהדרים ונפלאים, וכשמביטים זה בזה, מדברים ומכירים, אפשר ללמוד לאהוב ולהבין את השוני. הרב דנינו מקווה שנלמד מהחטופים ששבו הביתה שאפשר לאהוב את היהדות גם מבלי לחבוש כיפה, ומדגיש כי הערבות ההדדית היא ציווי אלוקי – ציווי שמטרתו לחבר אותנו כאחים, על אף כל ההבדלים.
