אביתר בן צדק מביע תסכול עמוק מהתנהלות הדרג הצבאי הבכיר של צה"ל במבצע האחרון ברצועת עזה. מבחינתו, לוחמי השטח עושים את מלאכתם נאמנה, אך הגנרלים, לדבריו, גוררים רגליים גם בנוגע להחלטות בסיסיות כמו שימוש בנשק מתקדם ללחימה במנהרות. במקום לפעול בעוצמה ובהכרעה, הם ממשיכים במהלכים מדודים שמחטיאים את המטרה האמיתית.

לדבריו, צה"ל מחזיק כבר שנים באמצעים לפגיעה יעילה בתשתיות תת־קרקעיות. דמויות כמו עופר וינטר דרשו בעבר פיתוחים טכנולוגיים ייעודיים לחדירה וחיסול בתוך המנהרות – אך לא ברור אם נעשה שימוש אמיתי באמצעים אלה במבצע הנוכחי.

בן צדק טוען שהבעיה איננה רק בטכנולוגיה, אלא בגישה. הוא מדגיש כי יש הבדל עמוק בין פעולות חיסול נקודתיות – לבין מדיניות חיסולים. מדיניות היא מהלך כולל, עקבי, עם יעד ברור – חיסול הנהגת חמאס. לדבריו, לא די בכך שחמאס מאבד מדי יום מפקדים בשטח. כדי לשנות את המשוואה, צריך לפגוע בלב המבנה הארגוני – בראש הנחש.

הוא מדגיש כי פגיעה ממוקדת בהנהגה הבכירה של חמאס – כולל מי שנמצאים מחוץ לרצועה – היא תנאי להרתעה אמתית. בעיניו, רק כאשר חמאס ירגיש שמדובר במסלול עקבי ורצוף של חיסול מבנה הפיקוד, תתחיל המערכת לקרוס מבפנים.

לסיום, בן צדק קורא להפוך את מדיניות החיסולים לאסטרטגיה רשמית, בדומה לגישתה של גולדה מאיר לאחר טבח מינכן – פעולה סיסטמטית ולא טלאים נקודתיים.