סא"ל במיל' שוש רבן מצביעה על שורת ליקויים חמורים בפעילתו של השב"כ, ובראשם – החטיבה היהודית. לדבריה, יש הכרח להבחין בין צורך בשמירה על ביטחון המדינה לבין תפיסות מגמתיות שהשתרשו לאורך שנים. היא מדגישה כי אין לפגוע באנשים המקצועיים הרבים העובדים במסירות בשירות, אך מזהירה מפני תופעה מתמשכת של דה-לגיטימציה כלפי ציבור שלם – ציבור המתיישבים ביהודה ושומרון.

החטיבה היהודית פועלת באופן שמקבע תפיסה מסוכנת, לפיה המתיישבים מהווים איום מהותי על ביטחון המדינה. הדנ"א המבצעי של החטיבה מבוסס על כך שפעולתה נמדדת במספר התיקים שהיא מצליחה לתפור או באיומים שהיא מצליחה להבליט, גם כאשר בפועל אין הצדקה מבצעית לכך. כך נוצר מצב שבו, לכאורה, קיימת מוטיבציה ארגונית להצדיק את עצם קיומה של החטיבה באמצעות חיפוש מטרות – גם אם לא קיימות בפועל.

סוגיה נוספת שדורשת תיקון בשב"כ היא הסדרה מחודשת של כללי ההתנהלות הפנימיים בשב"כ – בעיקר בכל הנוגע לשיח פוליטי, יחסי הגומלין עם התקשורת, והדלפות מתוך המערכת. שוש סבורה שהמערכת צריכה לקבוע קווים ברורים וחד משמעיים שיאסרו לחלוטין עיסוק פוליטי מצד אנשי השירות, ויקבעו סנקציות ברורות נגד הדלפות.

ביחס לעתיד החטיבה היהודית, היא מציעה ביטול מלא של היחידה במתכונתה הנוכחית, ולכל היותר ניתן להשאיר מדור קטן שיטפל באירועים יוצאי דופן – אך לא להחזיק אגף שלם שכל מטרתו היא מעקב ומעצר של מתיישבים. התוצאה של המבנה הנוכחי, לטענתה, היא דורות של רכזים וחוקרים שעוברים הכשרה ייעודית המייצרת תפיסת עולם מעוותת כלפי חלקים מהציבור היהודי.