אל"מ במיל' רונן כהן, מתאר את מנגנוני הכוח בצמרת שירותי הביטחון בישראל – ובמיוחד בשב"כ – כמועדון סגור, בו כל מי שלא גדל מתוכו נחשב ל"גוף זר". לדבריו, הארגונים עצמם אינם עצומים בגודלם, ולכן מפתחים מנגנוני שמרנות ארגונית שמונעים קבלה של "צנחנים מבחוץ".
כהן מציין כי המינוי של ראש השב"כ רונן בר – אדם שלא צמח מתוך הארגון – התקבל בהתנגדות חריפה בקרב ההנהגה, בין השאר בשל השקפת עולמו וגישתו הלא-מתיישרת עם הקו הדומיננטי בצמרת. לדבריו, מדובר בצמרת שמזוהה עם שמאל קיצוני, מה שהוא מכנה "דור קפלניסטי", שנאבק באופן שיטתי נגד ממשלות הימין לדורותיהן.
כהן מבהיר כי האצבע אינה מופנית כלפי הדרגים המבצעיים – אותם הוא רואה כמייצגים את כלל החברה הישראלית, מימין ומשמאל, דתיים וחילונים. הבעיה, לדבריו, נמצאת למעלה – במקום שבו מתקבלות ההחלטות ונשמרת אליטה רעיונית אחידה.
הוא רומז שמי שנכנס לתוך המערכת עם גישה לא־תואמת, נתקל במגננות, הדרה ולעיתים גם סיכול שיטתי – לא בגלל כישלון מבצעי, אלא בשל "אי שייכות לתרבות השלטת".
