בראיון לערוץ TOV, מתאר הרב יגאל לוינשטיין תופעה מבורכת ומעוררת תקווה – אך גם התנגדות חריפה – בחברה הישראלית: התעוררות של זהות יהודית־לאומית דווקא במרחב הציבורי והצבאי. הרב מצביע על שפה חדשה שנכנסה לשיח הישראלי, במיוחד מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, שפה יהודית ואמונית, המחברת בין הלאומיות של עם ישראל לבין ייעודו הרוחני וההיסטורי:

“הקיטוב הוא תוצאה של החלק בחברה שפחות מחובר לעולם של הזהות היהודית”, אומר הרב. “זו פעם ראשונה שרואים את הזהות היהודית במרחב הציבורי”.

לדבריו, בניגוד למלחמות העבר שהתמקדו בקיום הפיזי של העם, הפעם מדובר בשינוי מהותי:

“כל מלחמות ישראל היו על הקיום. על עצם הקיום לא הייתה מחלוקת. אבל כשרואים שהחיילים היום מדברים בשפה יותר אמונית ויהודית, לאומית-יהודית, מעין חיבור חדש – לא רק לאומיות קיומית אלא לאומיות של הייעוד שלנו כעם – השפה הזאת מרתיעה ומפחידה את אותו חלק שרוצה להקים פה עם “נורמלי” ככל העמים, ואנחנו לא עם נורמלי ככל העמים”.

הרב לוינשטיין סבור כי חלקים בחברה מרגישים איום – לא מהאויב החיצוני, אלא מהתעוררות הזהות מבפנים. ההתנגדות החריפה לממשלה הנוכחית היא לא רק פוליטית, אלא נובעת מפחד קמאי:

“כשהחלק הזה רואה שזה הולך לשם הוא מרגיש חרדה – לא מהחמאס, אלא מהתהליכים שהחברה הישראלית עוברת. לכן זה מוקצן יותר בהפגנות, הרצון להפיל את הממשלה. הממשלה נבחרה ברוב, הכל לגיטימי, בחירות דמוקרטיות, אבל יש כאן פחד קמאי שהממשלה הזאת מבטאת איזה תהליך עומק בחברה – שהזהות היהודית והלאומית הולכים ומתלכדים יחדיו, וזה יוצר אצלם תחושה ‘מזה רצינו להשתחרר'”.

בערוץ TOV אנחנו רואים בדברים הללו לא רק אבחנה מדויקת של המציאות, אלא בשורה גדולה: הזהות היהודית חוזרת להיות חלק מהסיפור הישראלי – וזה בדיוק הזמן לא להתנצל עליה, אלא להתחזק בה.