האסטרטג וחוקר המדינה פרופ’ דן שיפטן מביע תפיסה עמוקה של הזהות היהודית, כזו שאינה תלויה באמונה דתית או באמיתות היסטוריות ארכיאולוגיות, אלא נובעת מהחלטה אישית של שייכות. הוא רואה את עצמו כיהודי משום שבחר בעבר היהודי כעברו, ובמאבק על ההווה והעתיד של העם – כחלק מזהותו.
לדבריו, אפשר להיות יהודי חילוני – אך אי אפשר להיות יהודי מנותק מהעם היהודי. השייכות הקולקטיבית קודמת לכל, והיא שנותנת עומק ומשמעות להיסטוריה ולחזון הלאומי. שיפטן מדגיש שהעבר המיתולוגי של העם אינו דורש אישוש מדעי כדי להעניק לו ערך. מבחינתו, עצם ההכרעה להזדהות עם סיפור היציאה מעבדות לחירות, מעניקה להיסטוריה משמעות חיה.
הוא מציב את העתיד כיעד המרכזי – לא רק הפרטי, אלא הלאומי. זהותו נובעת מהמאבק להבטחת קיומו של העם היהודי לדורות הבאים. התודעה היהודית מבחינתו איננה רק דתית או ערכית – אלא בחירה מודעת לחיות את סיפורו של העם, גם אם אינו ניתן להוכחה ארכיאולוגית.
