ההיסטוריון פרופ’ אבי בראלי, לשעבר ראש “מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות”, מתריע מפני תהליך עמוק של התפוררות הממלכתיות הישראלית. לדבריו, לא מדובר רק במשבר פוליטי או במתח בין מוסדות – אלא בהתפרקות מהרעיון המאחד שעמד בבסיס המדינה: תחושת שותפות לאומית, זיכרון קולקטיבי וסיפור ציוני משותף.
פרופ’ בראלי סבור שבנימין נתניהו היה בין המעטים שזיהו את הסכנה העמוקה בתהליך הזה. גם אם הוא לא נאבק ישירות בגירוש מגוש קטיף, הוא סימן תמרור אזהרה תודעתי: הזהיר מפני פינוי חד־צדדי שנתפס כחולשה, כוויתור על זהות היסטורית, וככניעה מוסרית. לדעת בריאלי, נתניהו ראה אז את מה שמתממש היום – שבר עמוק בלכידות הפנימית וערעור תחושת הצדק הלאומי.
פרופ’ בראלי מציין שנתניהו התנגד להתנתקות בכל ההצבעות, וכמחאה על כך הוא התפטר מתפקיד שר האוצר. כתוצאה מההתפטרות הוא נשלח למדבר הפוליטי למספר שנים. בראלי סותר בכך את הנרטיב של אנשי השמאל ושל אנשי הימין לשעבר, שטוענים שנתניהו תמך בהתנתקות.
בראיון המלא שמחכה לכם באתר TOV+, פרופ’ אבי בראלי מפתיע בגישה לא שגרתית כלפי נתניהו, שולף הקבלה מפתיעה מתוך סיפור יוסף ואחיו – ומציע כיוון מחשבה אחר לגמרי למרכז-שמאל.









הראשון שזיהה.ההיסטוריון לא בדק היטב בספרי ההיסטוריה.מתברר,שלא צריך להיות “בן של היסטוריון” כדי לשכתב את ההיסטוריה,גם היסטוריון יכול לעשות זאת.
צודק המגיב לפני. אריק שרון אמר מי שלא תומך מפוטר. נתניהו תמך.
עזר לסלול את הגירוש והתפטר רק יום לפני הפינוי עצמו. על זה אמרו חזל too little too late
נתניהו התפטר כשכבר אי אפשר היה לשנות את ההחלטה
עוד פייק. נתניהו הצביע בעד ההתנתקות.