אמש (ב’) התקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה דיון סביב סוגיית התפילות בהפרדה. הדיון התקיים למרות התנגדות של פלגים קיצוניים שביקשו למנוע כל נרמול של הרעיון.
ישראל זעירא, יו”ר ראש יהודי, פתח את דבריו בסקירה רחבה על ההתקרבות האותנטית של הציבור למסורת: “בהליכה לאירועי סליחות בכותל ובבתי הכנסת, בהנחה של תפילין, בשמירת שבת, בכשרות, בצניעות ובהפרשות חלה. יש צמא לדעת יותר, לרצות להיות יהודים. הוא הדגיש: “אנחנו נאמנים למסורת, לא שינינו כלום, לא המצאנו כלום, לא חידשנו כלום. פשוט רוצים להמשיך את מה שהיה ללא שום אג’נדה חדשה. אנחנו רוצים לקרב יהודים למסורת, יש מיליונים של יהודים שרוצים להתקרב למסורתם. אנחנו מבקשים לתת להם הנגשה ושירות, אנחנו רוצים להכניס יהודים לתפילה שזו הפעם הראשונה שהם פותחים סידור.”
עם זאת, זעירא הבהיר את הגבולות: “הנאמנות להלכה ולמסורת חזקה יותר מכל דבר אחר. אם נהיה נאמנים לעצמנו, למסורת של אלפי שנים – אולי מישהו ילך אחרינו. לא נתייפייף, לא נתחנף, לא נתכופף ולא נסכים לשנות פסיק אחד מתורת משה.” לדבריו, ראש יהודי פועל רק מתוך חופש בחירה: “אנחנו באופן קיצוני בעד בחירה חופשית. אצלנו שיעור עולה כסף בכוונה כדי שאנשים יגיעו מתוך בחירה חופשית, אי אפשר להגיע לשיעורים מתחת לגיל 20. אין מניפולציות רגשיות וזו לא כת כפי שאומרים אנשים שמבקשים את רעתנו.”
הוא התייחס גם למאבק הציבורי סביב “הדתה”: “אנחנו נגד כפייה דתית ונגד שיכפו עלינו. כל הסיפור של ‘הדתה’ נוצל לרעה כדי להרחיק מאיתנו אנשים. אבל זה עבד הפוך. מאז אותו יום כיפור בדיזנגוף – יש אצלנו כפול תלמידים.” עוד הוסיף: “רוב האנשים החילונים קוראים לעצמם מסורתיים. הנוער מתעורר. צעירים מתעוררים. סקר ערוץ 12 קובע שבעקבות המלחמה שליש מבני הנוער רוצים להתקרב ליהדות.”
יו”ר “ראש יהודי” אף הזכיר את החוויות מתפילת יום הכיפורים בכיכר: “עיריית תל אביב התגאתה בתפילה, אותה תפילה שהיא התנגדה לה שנה אחר כך בגלל הרפורמה המשפטית. העירייה הפכה את עורה. מי שרצה עמד ליד המחיצה, זה היה המיעוט. תשעים אחוז עמדו היכן שרצו”. הוא תקף את הדרישה להתפלל ללא מחיצה: “להגיד לנו להתפלל לא כדרך מסורת – זו כפייה חילונית. לא נקבל את זה. ההתנגדות לתפילה ללא מחיצה היא אפליה של הציבור הדתי, כך בית משפט קבע.” לדבריו, “רוב אנשי השמאל, רוב האנשים שמכנים עצמם ליברלים, לא גינו את האירוע הזה.” לסיום קרא: “אני מאחל שנמשיך לאהוב אחד את השני, אין לנו עם אחר, אין לנו ארץ אחרת ואין לנו תורה אחרת.”
אחריו עלתה פרופ’ יופי תירוש, פעילת מגדר בולטת, והשיבה בעמדות נחרצות: “הדיון שאנו מקיימים היום הוא בין סובלנות פלורליסטית ראויה לבין סובלנות תמימה שלא עומדת על המשמר מול מי שמבקש למגר ערכים בסיסיים של שוויון ופלורליזם.” היא טענה כי המכון הישראלי לדמוקרטיה הופך את הכלל, שלפיו לרשויות הציבוריות יש אחריות לספק שירות ללא הבחנה בין המינים, וכי “כך מצליחים השמרנים להזיז את נקודת הקיצון עוד ועוד ימינה – לעבר יותר דת ופחות שוויון.”
תירוש אף תקפה את רעיון הפשרה: “תנו לי לנחש שהתובנות הדומיננטיות שיעלו מפה בסוף היום יהיו ברוח הפשרות המאחדות, והן יחייבו כמו תמיד ויתורים מצד אלה שעגלתם לכאורה ריקה, למען אלה שכפופים לציוויים האלוהיים.” לטענתה, אין מדובר בקירוב לבבות אלא ב”כיבוש לבבות, כיבוש כיכרות העיר”.
על המראות הקשים של יום כיפור אמרה: “המראות שהיו ביום כיפור בדיזנגוף לפני שנתיים היו מצערים מאוד גם עבורי, אבל אין להתבלבל – מי שמחרחר ריב אלו לא האנשים שהתנגדו לתפילה בהפרדה, אלא מי שמביא את ההפרדה לתל אביב.” היא סיכמה: “עמידה על השוויון והתנגדות להפרדה הם חלק מהמסורת. זה מאבק של פמיניזם ליברלי”.
בימים אלו ארגון “ראש יהודי” מקיים את מבצע פדיון הכפרות, ומזמין את הציבור לתרום ולהצטרף למעשה של חסד ומסורת:
Thanks for the examples — they made the theory much easier to digest.
התפילה בהפרדה תמיד היתה, זו היא והם שרוצים לשנות את הסטטוס קוו. שתחיה את החיים שלה עם המגדר שלה מצידי שתהיה חתול, גבר, אשה או כלבה אבל שחא תכפה את עצמה עלינו. כשמה לא כן היא
איזו עגלה ריקה באמת האישה הזו.
אני לגמרי יכולה להבין ולהסכים עם חלק מהדברים שהיא אומרת. היהדות לא התייחסה בכבוד לנשים וזה יצטרך להשתנות. תפילה בהפרדה לא שייך בעיני ליחס לנשים. תפילה בהפרדה יש לה את חכמת הדורות שלה וקטונתי מלשנות. אבל יש דברים אחרים. השמאל מעבר לזה נאיבי ולא קומוניקטיבי. יוצר מנקודת הנחה מאשימה ולא מנקודת הנחה של יחד. וזו בעיה.
יופי תירוש, ממש לא יפה. כסמולנית דמגוגית מדופלמת היא מפגיזה את קהל השומעים בהגדרות מומצאות של “סובלנות פלורליסטית ראויה וסובלנות תמימה” ושאר ערב רב של ירקות ממין ושלא ממין העניין. העיקר לתת לאחר המלל הרב, שורה תחתונה של סיסמה נגד מי שלא תואם את השקפותיה.
יופי תירוש, את יכולה לארגן תפילות איך שאת רוצה, ולאנשים יש בחירה חופשית, האם לבחור בתפילה מסורתית או במניין שאת תארגני.