הטרללת במשרד החינוך לא נגמרת. אם חשבנו שמדובר רק בבתי ספר חילוניים כעת מסתבר שזה הגיע גם לחמ"ד. רוני ססובר, יו"ר ארגון "מאירים" מספרת על הילדה שהחליטה שהיא בן ומשולבת כרגיל עם בני גילה, ללא שום טיפול ויחס מצד הגורמים השונים. עד היכן תגיע ההזיה של האג'נדה הפרוגרסיבית?
ססובר מספרת על המקרה החריג, "אחד ההורים התקשר אלי בלחץ נוראי שהוא גילה סוד נורא לגבי החבר הטוב של הבן שלו – שהוא בעצם כבר כמה שנים עם זהות מגדרית של בן והוא בכלל בת. היא חברה של הבנים בכיתה, באה וישנה אצלם והם עושים את כל הפעילויות של בנים ביחד ובכלל זו בת. זה זעזוע מאוד גדול בשביל הילדים, אפילו אצלנו המבוגרים זה זעזוע אז אצל הילדים בכלל".
היא ממשיכה ואומרת שחלק מהילדים יודעים וחלק לא, אך התגובות קשות. "בית הספר ידע מההתחלה, חמ"ד ידעו מההתחלה, מאז שהיא נכנסה למערכת החינוך והיא רשומה כנקבה ומופיעה כזכר יחד עם הבנים. לא ברור לי איפה גורמי הרווחה פה, הם לא חלק מהאירוע. אני יכולה להגיד לך משהו עוד יותר מפתיע, לחמ"ד לא הייתה בכלל תוכנית. מה עושים כשהמידע הזה יוצא לאור? יש לכך המון השלכות ומי לוקח אחריות על כל הדבר הזה".
ססובר לא מבינה מדוע עד כה הילדה לא קיבלה טיפול הולם, מבלי להיכנס לשאלות ואג'נדות נוספות. "יש פה מצוקה של הילדה הזו שהיא צריכה לקבל טיפול וכך גם כל המשפחה. אף אחד לא נותן עזרה ואף אחד לא מקבל טיפול, לא הילדה ולא כל הסובבים אותה. זה עניין מהותי שבאמת יכול להשפיע עליהם, זה אפילו לא יושב על מקום של קבלת האחר והשונה, נטו עזרה נפשית".
אך מוסיפה מן הצד השני, שכיום נוצר מצב הזוי שהורה לא יכול לומר "סליחה, שנייה, אני שמתי את הילד בחינוך ממלכתי דתי ומכיר את כלליו, אם יש משהו שחורג אני רוצה לדעת".
ססובר מסבירה כי הם לא טמנו ראשם בחול ומיהרו לבצע פעולות לטובת הילדה, אך נתקלו בתגובה קרירה. "שלחנו לפני כמעט חודשיים מכתב לכולם: חמ"ד, משרד החינוך, העירייה ולמי שאתה רוצה. כולם קיבלו מכתב התראה שהגיע הזמן לטפל. גם בכדי שהילדה לא תצא ניזוקה מזה וגם ששאר הילדים לא ינזקו מזה. היה אפשר להביא פתרון שיהיה טוב לכולם אבל הם בחרו די להתעלם. הם רק הגיבו שקיבלו את המכתב ואמרו שזה בטיפול. הם בחרו למרוח עד ה-1 בספטמבר".
ססובר מוסיפה לגבי ההשלכות החמורות של הסיפור שכרגע עוד בעיצומו. "כרגע בגלל הסיפור הזה חצי כיתה לא מגיעה לבית הספר וחצי מגיעים בלית ברירה, כיוון שההורים צריכים לצאת לעבודה. אלו שלא מגיעים עושים זאת מהסיבה הספציפית הזאת והם בכלל לא מתכוונים להיכנע. אם לא יימצא פתרון נכון שהוגש על ידי פסיכולוגים ניאלץ לנקוט בהליכים משפטיים".
היא מסבירה כיצד בחמ"ד מנסים להוריד אותם מהסיפור ולגרום להורים להיכנע. "יש חוות דעת מאוד ברורה שמעדכנת את החמ"ד על הסיכונים כלפי הילדה ושאר ילדי הכיתה. לכן הפתרון הטוב ביותר יהיה להוציא את הילדה למסגרת שיודעת להתעסק עם הבעיה המגדרית ולתת לה טיפול וזה לא נעשה. כרגע הניסיון שלהם למשוך את הזמן ולאלץ את ההורים בלית ברירה לשלוח אותם ללימודים, טובת הילד לא עומדת לנגד עיניהם".
"אני רוצה להגיד שזה אירוע בלתי נתפש לא רק בחמ"ד אלא גם בבתי ספר ממלכתיים", זועקת. "זה מסוג הדברים שזקוקים לטיפול. הילדים עלולים לבצע מהלך של חיקוי בגלל התמיכה שהיא מקבלת וזה משהו שיכול להשפיע על כל הילדים. זה משהו שצריך מענה מסודר של מערכת החינוך".
ססובר אומרת שכל המהלך הוא כחלק מאג'נדה ברורה מאוד, אך יחד עם זאת היא לא מבינה מדוע עושים זאת על גבה של ילדה קטנה. "יש פה מהלך מאוד תמוה של קהילה שבעצם אומרת שכל מי שלא מקבל את הדברים כמו שהם הוא חשוך והומופוב וטרנספוב. בתכלס הדברים שונים לגמרי, אנחנו אומרים שאין בעיה שבגיל 18 יעשו מה שרוצים, אבל כשמדברים על ילדים קטנים ורכים חייבת להיות זהירות כלפיהם. המבוגרים מפחדים כי יש עליהם עליהום".
לסיום, היא מספרת שאפילו הומואים ולסביות מדברים איתה ואומרים לה שהיא צודקת. "זה סוג הדברים שלא צריכים להיות חלק מהשיח בגילאים הללו, רק בגילאים מאוחרים יותר".
