היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה לבג”ץ עמדה חריגה בעוצמתה, שלפיה אם לא יחול שינוי מהותי בהתנהלות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, על בית המשפט להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו להעבירו מתפקידו. העמדה הוגשה במסגרת העתירות המתבררות בפני בית המשפט הגבוה לצדק, והיא מתפרסת על פני 83 עמודים, כאשר יחד עם הנספחים מגיע היקף החומר לכ־450 עמודים.

בחוות הדעת כותבת בהרב מיארה כי בנסיבות הקיימות, ובהיעדר מנגנונים שיבטיחו את פעילותה התקינה והממלכתית של משטרת ישראל, יש מקום להוצאת צו מוחלט בעתירות, צעד שמשמעותו הוראה לראש הממשלה לפטר את השר. לדבריה, ראש הממשלה מחזיק אמנם בשיקול דעת רחב בכל הנוגע למינוי שרים ולהעברתם מכהונה, אך סמכות זו איננה בלתי מוגבלת. במקרים חריגים, כאשר תפקודו של שר פוגע באופן מהותי ביסודות המשטר שעליהם הוא מופקד, עשויה סמכות זו להפוך לחובה מנהלית.

היועמ”שית מציינת כי התשתית העובדתית שנאספה מאז מינויו של בן גביר מצביעה, לטענתה, על דפוס מתמשך של התערבות פסולה בעבודת המשטרה. לדבריה, השר חורג מסמכותו ומנסה להשפיע על פעילות הארגון בתחומים רגישים של אכיפת חוק וחקירות, דבר שעלול לערער את עצמאותה של המשטרה ולהפוך אותה לגוף פוליטי.

הרקע לעימות הנוכחי כולל גם הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים באפריל אשתקד, במסגרתו התחייב בן גביר להגבלות שונות על מעורבותו בעבודת המשטרה. בין היתר נקבע כי לא יתערב בפעילות מבצעית, לא יהיה מעורב בניהול מחאות ולא יראיין קצינים. ואולם, לטענת היועמ”שית, ההסכמות הללו לא יושמו בפועל, והמסמך התברר בדיעבד כהצהרתי בלבד.

בחודש שעבר הוציא בג”ץ צו על תנאי המחייב את ראש הממשלה לנמק מדוע אינו מפטר את השר. הדיון בעתירות צפוי להתקיים ב־24 במרץ בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים. עד 10 במרץ נדרשו נתניהו ובן גביר להגיש את תגובותיהם לבית המשפט.