לו הייתי גלי בהרב-מיארה, ייתכן שלא הייתי מסכים עם מבקריי. ייתכן שהייתי ממשיך להאמין שפעלתי להגנת שלטון החוק, לעצמאות מערכת המשפט ולבלימת מהלכים שלדעתי חרגו מגבולות החוק.
אבל אם הייתי בוחן את התוצאה הסופית של כהונתי דרך עיניו של הציבור, דרך מערכת היחסים שהתפרקה ביני לבין הממשלה ודרך שורת העימותים שהפכו את מוסד היועץ המשפטי לממשלה לחלק בלתי נפרד מהמאבק הפוליטי בישראל – הייתי מגיע למסקנה אחרת.
בזווית האישית אני רואה את עיקר המשבר בין הממשלה והציבור ומוסד הייעוץ המשפטי נעוץ בחוסר העקביות בהחלטותיה של מיארה והצדקת פעולותיה השנויות במחלוקת תוך שימוש בטרמינולוגיה המצביעה על פגיעה בדמוקרטיה, שלטון החוק, ערכים ומוסר. כך אישרה מיארה שורה של החלטות שנויות במחלוקת בממשלת בנט לפיד – כמו מנוי הרמטכ”ל הרצי הלוי בתקופת ממשלת מעבר בהסתמך על מכתב עלום מגורם בטחוני, שהסתבר כחסר תוכן וחשיבות . אישור הסכם הגז עם לבנון ללא אישור הממשלה ו/או הכנסת וקיום משאל עם כפי שהחוק מחייב, מול זה שורה של החלטות תמוהות והתערבות בענייניה של ממשלת נתניהו כמו: מנוי ר’ השב”כ דוד זיני, פיטורי רונן בר, מנוי רומן גופמן לראשות המוסד, גרירת רגליים בפרשת הרוגלות, התנהלות תמוהה בפרשת גניבת הווסט של בנה במילואים ואילו רק דוגמאות בודדות. לאור חוסר העקביות בהתנהלותה ומבקריה אף יאמרו “אכיפה בררנית” – הגיעה העת לעשות מעשה.
זהו מכתב ההתפטרות שהייתי מניח על שולחנם של ראש הממשלה ושר המשפטים.
לכבוד
שר המשפטים
עותק:
ראש הממשלה
הנדון: התפטרותי מתפקיד היועצת המשפטית לממשלה
לאחר תקופה ארוכה של עימותים בלתי פוסקים עם הממשלה הנבחרת, ולאחר שורה של מחלוקות משפטיות וציבוריות שהעמיקו את חוסר האמון בין מוסד היועץ המשפטי לבין הדרג הנבחר, הגעתי למסקנה כי אין ביכולתי להמשיך ולמלא את תפקידי באופן אפקטיבי.
במהלך כהונתי מצאתי את עצמי פעם אחר פעם במרכזן של מחלוקות ציבוריות, פוליטיות ומשפטיות. מבקריי טוענים כי במקום לשמש יועצת משפטית לממשלה, הפכתי בפועל ליריבה של הממשלה ולגורם המעכב את מדיניותה. הם סבורים כי התנגדויותיי החוזרות למהלכים ממשלתיים רבים יצרו מצב שבו הציבור חדל לראות בי גורם מקצועי ניטרלי.
הביקורת החריפה הגיעה גם מאולמות בתי המשפט. שורה של הכרעות שיפוטיות שלא תאמו את עמדותיי, לצד הערות ביקורתיות שנשמעו כלפי התנהלותי, חיזקו בקרב חלקים נרחבים בציבור את התחושה כי כשלתי במילוי תפקידי וכי איבדתי את היכולת לגשר בין צורכי המערכת המשפטית לבין רצון הבוחר.
לצד זאת, פרשות ציבוריות שונות שנקשרו בשמי או בסביבתי הקרובה, גם כאשר לא נגעו ישירות לתפקידי, פגעו באמון הציבור במוסד שבראשו עמדתי. במקום שהדיון הציבורי יתמקד בשלטון החוק, הוא עסק פעם אחר פעם ביועצת המשפטית עצמה.
בדיעבד, ייתכן שהיה עליי להבין מוקדם יותר כי כאשר מערכת היחסים בין הממשלה לבין היועץ המשפטי מגיעה לרמת עימות כה עמוקה, הנזק למוסדות המדינה גדול מן התועלת שבהמשך המאבק. תפקיד היועץ המשפטי נועד לסייע לממשלה לפעול במסגרת החוק, ולא להפוך למוקד המשבר החוקתי עצמו.
לפיכך, מתוך אחריות למוסדות המדינה ומתוך רצון לאפשר התחלה חדשה למערכת היחסים בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי, אני מודיעה על התפטרותי מתפקידי.
אני מקווה שמחליפי או מחליפתי יצליחו להשיב את האמון הציבורי במוסד חשוב זה וליצור מערכת יחסים מקצועית, עניינית ומאוזנת יותר עם הממשלה הנבחרת.
בברכה,
גלי בהרב – מיארה
הכותב הנו פרשן מדיני בטחוני ופובליציסט.
