במשחק השחמט המורכב מול טהראן, טל אורנן משרטט תמונה של משטר הנמצא תחת מצור חסר תקדים. לדבריו, איראן פיתחה מיומנות ב”הפגנת עוצמה מחולשה”, תוך שימוש בדפוס קבוע של הקשחת עמדות וסחיטת ויתורים, אך במבחן המציאות, היא נוטה להתקפל כשמופעל עליה לחץ ממשי.
בלב האסטרטגיה של ממשל טראמפ עומד המצור הכלכלי על ייצוא הנפט, שנועד לייבש את מקורות המימון של משמרות המהפכה ולעורר תסיסה פנימית. לצד זאת, ריכוז הכוחות המסיבי באזור משדר מסר ברור: האופציה הצבאית מוכנה להפעלה מיידית.
אורנן מדגיש כי העליונות המודיעינית והצבאית של ארה”ב וישראל מנטרלת את יכולת ההפתעה האיראנית. בזכות המעקב הצמוד, כל ניסיון למתקפה נרחבת צפוי להיתקל במכת מנע נחרצת. בעוד מחירי הנפט העולמיים נותרים יציבים, למערב יש מרחב תמרון להמשיך בקו הנוקשה.
היוזמה נמצאת בידי וושינגטון וירושלים, בעוד טהראן נדחקת לקיר ומנסה לקנות זמן בעזרת מפגני עוצמה שאינם מגובים ביכולת אמיתית.
