פרופ’ אשר כהן מנתח את המיתוס הפוליטי סביב המפלגות החרדיות כלשון מאזניים במערכת הבחירות הישראלית. פרופ’ כהן טוען כי למרות הצהרותיהן של המפלגות החרדיות על פתיחות למשא ומתן עם כל צד פוליטי, המציאות ההיסטורית מלמדת על דפוס פעולה שונה לחלוטין.
לדבריו, האסטרטגיה של יצירת מצג שווא של לשון מאזניים נועדה להעלות את מחירן הפוליטי מול הליכוד. בעוד שהציונות הדתית נתפסת כשותפה טבעית ומובטחת של הימין, החרדים מצליחים לשמר תדמית גמישה יותר שגורמת לליכוד לעשות מאמצים כבירים כדי לרצות אותם. עם זאת, פרופ’ כהן מדגיש כי בבחינה של העובדות מאז שנת 1977, מעולם לא קרה שהחרדים היו אלו שהעניקו את הרוב להקמת ממשלת שמאל.
הוא מסביר כי הצטרפותם לממשלות מרכז-שמאל בעבר התרחשה רק כאשר לאותו גוש כבר היה רוב מבוסס בלעדיהם. בכל מקרה שבו היתה אפשרות ריאלית להקים ממשלה בראשות הליכוד, המפלגות החרדיות תמיד בחרו באופציה הזו. לסיכום, פרופ’ כהן מציע לציבור להבחין בין הרטוריקה הפוליטית לבין המציאות האלקטורלית, ולזכור שהנאמנות החרדית לגוש הימין הוכחה באופן עקבי לאורך עשורים, למרות הניסיונות לשדר חוסר מחויבות במהלך מערכות בחירות.
