ד”ר מורדי בן חמו, שחי בצרפת קרוב לעשרים שנה, משרטט תמונה מדאיגה של אובדן הזהות הלאומית במדינה. בן חמו מתאר מציאות שבה ערכי הלאומיות הצרפתית נדחקו לשוליים לטובת תפיסות פרוגרסיביות קיצוניות, תהליך שהחל כבר בשנות ה-80 תחת הנהגתו של פרנסואה מיטראן.

לדבריו, המדיניות שנועדה לקדם “אירופה גדולה” באה על חשבון הגאווה הלאומית. בבתי הספר כבר לא שרו את ההמנון, וגילויי אהבה למדינה הפכו לטאבו. בן חמו מציין כי תנועות כמו “אל תיגע בחבר שלי”, שנועדו להגן על מהגרים, יצרו מצב שבו המהגרים חשו “בעלי הבית” עד כדי זלזול מוחלט במארחיהם הצרפתים.

האבסורד, לדבריו, הגיע לשיאו בכך שצרפתי המעז להניף את דגל מדינתו בתוך צרפת, מתוייג מיד כ”גזען”. התפיסה הפרוגרסיבית אפשרה למהגרים להרגיש כה בנוח, עד שהם החלו “להסתובב בתחתונים בסלון”, מטפורה חריפה לחוסר הכבוד לתרבות המקומית. הראיון מעלה שאלות קשות על עתידה של צרפת ועל היכולת של מדינה לשמור על ריבונותה התרבותית בעידן של הגירה המונית וביטול עצמי לאומי.