האלוף במיל’ גרשון הכהן מדגיש כי למרות העליונות הטכנולוגית והאווירית, אין תחליף לכוחות היבשה. הכהן משרטט ארבע תכליות מרכזיות לתמרון היבשתי, שבלעדיהן לא ניתן להשיג הכרעה צבאית או מדינית.
התכלית הראשונה היא הכיבוש לשם נוכחות, בדומה לכיבוש ירושלים בששת הימים, הגעה למקום כדי להישאר בו ולהפגין ריבונות. התכלית השנייה היא יצירת פוזיציה של כיתור, כמו כיתור הארמייה השלישית ביום כיפור, פעולה המאלצת את האויב להפסקת אש.
התכלית השלישית, קריטית במיוחד למציאות העכשווית, היא השמדת יכולות האויב. הכהן מבהיר כי רק דרך הרגליים, נוכחות פיזית וחפירה בשטח, ניתן לשלול יכולות אש רקטיות ומחסני נשק תת-קרקעיים: אם נפציץ ממטוסים, זה פשוט לא מספיק.
לבסוף, הכהן מדגיש את ההיבט התודעתי-סמלי. המלחמה היא אירוע רוחני, והנכונות של צה”ל להגיע למקומות כמו הבופור, לשלם את המחירים ולעמוד מול ביקורת פנימית, היא חלק מרכזי בכושר ההרתעה של ישראל. אנחנו עם לוחם, הוא מסכם, אנחנו מוכנים לסגור עליכם קרב פנים אל פנים במקומות שאתם מאמינים שלא נגיע אליהם.
