אייל פינקו מנתח את היחסים המורכבים בין ישראל לטורקיה ומדגיש כי טורקיה בראשות ארדואן מהווה כיום יריב משמעותי, אולי אף מסוכן יותר מאיראן כפי שהעריך בעבר ראש המוסד לשעבר יוסי כהן. ינקו מסביר כי האינטרסים הלאומיים של טורקיה חשים מאוימים מהצעדים האסטרטגיים של ישראל במזרח התיכון, ובצדק מבחינת ישראל.
אחד המוקדים המרכזיים למתיחות הוא הברית המשולשת בין ישראל, קפריסין ויוון. ברית זו נולדה מתוך ההבנה המשותפת שטורקיה מהווה איום על שלוש המדינות, וארדואן רואה בה פגיעה ישירה בשאיפותיו. בנוסף, ינקו מציין את פעילותה של ישראל בדרום סוריה כגורם מאיים נוסף, שכן ארדואן שולט באזורים בסוריה דרך משטרו של אל-ג’ולני.
סוגיית האנרגיה משחקת תפקיד קריטי במשוואה. טורקיה, המדינה חסרת מקורות אנרגיה עצמאיים, שואפת להשיג דריסת רגל במשאבים אזוריים ומסתמכת על קטר, איראן, רוסיה ומדינות נוספות. האסטרטגיה הישראלית במרחב הים התיכון נתפסת כחסימה להגמוניה הטורקית הברוטלית שארדואן מנסה להשליט.
לסיכום, ינקו מציין כי למרות שבעבר טורקיה הייתה שותפה אסטרטגית וידידה קרובה, מערכת הביטחון זיהתה בשנים האחרונות את השינוי. כיום היא מוגדרת כיריב מודיעיני ואסטרטגי, במיוחד באגן הים התיכון, וישראל נערכת בהתאם להתפתחויות מולה כדי לא להיות מופתעת.
