בועז העצני מציג ניתוח ביקורתי על התלות האסטרטגית של ישראל בארצות הברית, תוך שהוא חוזר לנקודת מפנה היסטורית ביחסי החוץ של המדינה. העצני מזכיר כי עד מלחמת ששת הימים, חיל האוויר הישראלי התבסס ברובו על מטוסים צרפתיים. השינוי הדרמטי התרחש כאשר נשיא צרפת דאז, שארל דה גול, החליט להטיל אמברגו על ישראל, מה שאילץ את המדינה לפנות לאפיק האמריקאי.
לדבריו, הניצחון המוחץ בששת הימים הפך את ישראל לנכס בעיני האמריקאים, אך הקשר הזה יצר תלות מסוכנת שהלכה והעמיקה עם השנים. העצני טוען כי המצב הנוכחי, שבו ישראל נסמכת באופן כמעט בלעדי על אספקה וגיבוי מארצות הברית, מגביל את חופש הפעולה המדיני והביטחוני שלה ומעמיד אותה בסיכון. הוא מדגיש כי תלות זו גובה מחיר כבד ועלולה להפוך לנטל ברגעי אמת.
הפתרון המוצע על ידו הוא חתירה לעצמאות ביטחונית רחבה ככל הניתן. העצני קורא לחיזוק משמעותי של התעשיות הביטחוניות המקומיות ולגיוון מקורות הרכש והייצור. המטרה היא להבטיח שישראל תוכל להגן על עצמה בכוחות עצמה, מבלי להיות נתונה לחסדיהן של מעצמות זרות, שכן האינטרסים שלהן עלולים להשתנות בכל רגע נתון. העצני מסכם כי הגיע הזמן שישראל תפגין את כוחה העצמאי ותצמצם את הפגיעות הנובעת מהישענות יתר על גורמי חוץ.
















מסכים התלות גדולה מדי במיוחד בתעשיות הביטחוניות אך לומר שנחייה על החרב ללא תמיכה וללא ברית זה טיפשי בעיני ותלוש מהמציאות.