האנליסט בן ציון מקלס מנתח את תוצאות המבצעים האחרונים מול איראן ומצביע על פער משמעותי בין ההישגים המבצעיים לבין התוצאה המדינית. לפי ניתוחו, איראן ספגה פגיעות אנושות הן במישור הכלכלי והן בתעשייה הצבאית שלה. צילומי לוויין ונתונים אמפיריים מעידים על נזק כבד למפעלי פלדה ומתקנים פטרוכימיים, אשר שיקומם צפוי לארוך חודשים ארוכים ולגרום לאובדן הכנסות משמעותי למשטר.
בפן הצבאי, מקלס מציין כי יכולות ייצור הטילים הבליסטיים של איראן נפגעו קשות, מה שימנע ממנה לחדש את המלאים במשך כשנה לפחות. למרות המומנטום החזק שנבנה במבצעים האחרונים, הוא מביע תחושת פספוס עמוקה מההסכמים המסתמנים מול ארה”ב. לדבריו, ההסכם מתמקד כמעט אך ורק בסוגיית הגרעין ומתעלם מההישגים הכלכליים והצבאיים שנצברו בשטח.
במקום לנצל את נקודת החולשה האיראנית כדי להבטיח הישגים ארוכי טווח שישמרו את הפגיעה ביכולותיה, המערב מאפשר לה מרחב נשימה. מקלס מדגיש כי ניתוח קר של העובדות מראה שההישגים המבצעיים היו מצוינים, אך ללא מינוף מדיני נכון, ישראל והעולם מחמיצים הזדמנות היסטורית להחליש את המעצמה האזורית באופן דרסטי. המסקנה היא שנדרשת ראייה רחבה יותר שחודרת למקומות האסטרטגיים החשובים באמת, מעבר לשיח הרגשי או הפוליטי המצומצם.
