רעות בן חיים, ממקימי תנועת “צו 9”, משחזרת בריאיון את רגעי המאבק בנמלי הסחורות ואת מה שהיא מגדירה כטיפול משטרתי נוקשה ובלתי פרופורציונלי כלפי מפגינים. בן חיים, אם לתשעה (באותו זמן בהריון עם התשיעי) ששימשה גם כאם אומנה לתינוק, מתארת מציאות שבה מחאה אזרחית לגיטימית נתקלת ביד קשה של רשויות החוק.

בן חיים מדגישה כי פעולות המחאה באשדוד לא כוונו נגד אזרחים. “לא חסמנו את הכביש, לא חסמנו אנשים בדרכם לעבודה או לטיפול רפואי,” היא מסבירה. המטרה הייתה ממוקדת: עצירת משאיות הסיוע שיצאו מהמרכזים הלוגיסטיים לעבר עזה. המוטו שליווה את המפגינים היה ברור: “הומניטרי תמורת הומניטרי”.

האירוע קיבל תפנית כאשר בן חיים התיישבה על הכביש. לדבריה, המשטרה סימנה אותה מראש. “הורמתי והוכנסתי במהירות לזינזאנה,” היא מספרת. היא מתארת חוויה משפילה שכללה חיפוש בהפשטה ושהייה בתא מעצר, למרות נסיבותיה האישיות. “התייחסו אליי כאילו אני אחרונת הפושעים ומסוכנת… זה לא התאים למי שאני ולמה שאני מייצגת.”

למרות ההליכים המשפטיים והמעצר, בן חיים שואבת כוח מהתמיכה הציבורית האדירה לה זכתה התנועה. קמפיין שערכו גייס מעל ל-10,000 תורמים, לצד אינספור הודעות חיזוק. “גילינו שחלקים גדולים בעם תומכים בזה ומאמינים בזה,” היא אומרת. לדבריה, הציבור רואה במפגינים שליחים שביצעו משימה עבור הכלל, מתוך דבקות ברוח ובאמת של המאבק להחזרת החטופים ולהתניית הסיוע לעזה.

צילום-“צו 9”