בראיון לערוץ TOV, חוקר לבנון יובל דירליק מציג תמונת מצב מורכבת ומפוכחת בנוגע לעתידה של לבנון ויכולת השליטה של חיזבאללה במדינה. דירליק טוען כי למרות הלחץ הכבד בו נמצא הארגון, המציאות בשטח רחוקה מלהעיד על הכרעתו הסופית. לדבריו, ממשלת לבנון נותרה חסרת אונים מול הארגון, כאשר כ-40% מהאוכלוסייה הם תומכי חיזבאללה, מה שמנטרל כל יכולת אכיפה של השלטון המרכזי. הוא מדגיש כי ההסכמים המדיניים שנחתמים עשויים להיראות מבטיחים על הנייר, אך בפועל, ללא יכולת ביצוע ואכיפה בשטח מול ארגון ששולט במוקדי כוח אסטרטגיים כמו נמל ביירות, מדובר בשיח שאינו מחובר למציאות.

במהלך השיחה עלתה שאלת יכולת ההמצאה מחדש של חיזבאללה, במיוחד דרך השימוש הגובר ברחפנים. דירליק מסביר כי אין מדובר ביכולת טכנולוגית חדשה, אלא בשינוי סדרי עדיפויות מבצעיים לאחר שכלים אחרים מוצו או נפגעו. הוא מזהיר מפני “אופטימיות יתרה” המושמעת מצד פוליטיקאים ופרשנים הטוענים כי הארגון “גמור”. לשיטתו, חיזבאללה עדיין מחזיק בקלפים משמעותיים ויכול להפנות את כוחו גם לחיסולים פוליטיים פנימיים בלבנון במידה וירגיש שההסכמים עם ישראל מאיימים על שרידותו.

בנוגע לאיומים חיצוניים אחרים, כמו האפשרות של פלישת כוחותיו של אל-ג’ולני מסוריה ללבנון, דירליק מביע ספק רב. הוא מעריך כי ג’ולני ממוקד כרגע בביסוס שלטונו ובשיקום כלכלי של אנשיו, ואינו ממהר להיכנס להרפתקה צבאית בלבנון למרות הרצון לנקום בחיזבאללה על מעשיו בסוריה בעבר. לסיכום, הראיון מדגיש את הצורך בהכרעה מוחלטת בשטח ולא בהסתמכות על הבטחות של שלטון לבנוני חלש, תוך קריאה לציבור הישראלי לבחון את המצב בעיניים ריאליות ולא להתפתות להצהרות על סיום הסכסוך בטרם נראה ביצוע בפועל של התחייבויות חיזבאללה.