בעוד המערכת הפוליטית בישראל נערכת לאפשרות של בחירות באופק, ודמויות בולטות מודיעות על הצטרפותן למאבק על קולות המחנה הלאומי, משרטט טל אורנן תמונה מורכבת ומדאיגה של ימין מפוצל. בשיחה שנערכה בערוץ “TOV”, טוען אורנן כי ריבוי המפלגות והאישים החדשים אינו מעיד בהכרח על עוצמה רעיונית, אלא על תופעה המשלבת בין טלטלה עמוקה שחווה הציבור מאז השבעה באוקטובר לבין מניעים של אגו ורצון לשריון מקומות פוליטיים.
לדברי אורנן, למרות השפע במועמדים המציגים עצמם כמנהיגים הבאים שיבטיחו את ביטחון ישראל, אף אחד מהם אינו מצליח כרגע לייצר מסה קריטית של תמיכה. הוא מזהיר מפני גורמים המגדירים עצמם כ”ימין לאומי” אך עלולים בפועל לשמש כגשר להקמת ממשלת מרכז-שמאל בראשות דמויות כמו גדי אייזנקוט. לשיטתו, מצב כזה עלול להוביל לנסיגה מדינית וביטחונית מסוכנת, דווקא בעת שנדרשת עמידה איתנה.
החשש המרכזי שעולה מהדברים הוא חזרה על טראומת בחירות 1992. אורנן מזכיר כי אז, פיצול פנימי בתוך מחנה הימין ובזבוז קולות על מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, הובילו לעליית ממשלה שהביאה עמה את הסכמי אוסלו, מחיר שעם ישראל מוסיף לשלם עד היום. הוא מסכם כי הפירוק ל”פרגמנטים” מחליש את המחנה כולו ומעמיד את התפיסה הלאומית בפני סכנה אסטרטגית, שבה קולות המצביעים ינותבו בסופו של דבר למטרות שנוגדות את ערכיהם.
