שורה של לוחמים מגדוד רותם בחטיבת גבעתי נשפטו ויישלחו למחבוש צבאי, זאת לאחר שסירבו לבצע משימה מבצעית ברצועת עזה. הרקע לאירוע נעוץ בסירובם של הלוחמים לעלות על כלי רכב מסוג נמ”ר, לאחר שהתברר כי פרמדיקית צורפה לכוח המשימה. הלוחמים, המשרתים במסגרת ישיבות הסדר, עמדו על סירובם למרות שיחות שנערכו עמם על ידי מפקדיהם בשטח.

על פי הודעת דובר צה”ל, חמישה מהלוחמים שהובילו את הסירוב נשפטו ל-10 ימי מחבוש, בעוד 11 לוחמים נוספים נשפטו ל-5 ימי מחבוש. בעקבות סירוב הפקודה, הפעילות המבצעית המתוכננת בוטלה. גורמים צבאיים ציינו כי המשימה הוגדרה כדחופה וכי הפעילות הייתה צפויה להימשך זמן קצר בלבד, ללא שהייה ממושכת בתוך הכלי.

בצה”ל הבהירו כי בהתאם לפקודת השירות המשותף, חיילים בעלי אורח חיים דתי זכאים לבצע פעילות מבצעית במסגרת מגדרית, למעט במקרים חריגים. עם זאת, במקרה זה נקבע כי לא הייתה הצדקה לסירוב הפקודה. מפקד הפלוגה קיים שיח עם הלוחמים והסביר להם את חשיבות המשימה, אך הם עמדו בסירובם.

האירוע עורר הדים בקרב גורמים שונים. איגוד ישיבות ההסדר פרסם התייחסות לאירוע וטען כי הלוחמים פעלו על פי הבנתם את פקודת השירות המשותף. מנגד, במערכת הביטחון הדגישו כי מדובר בסירוב פקודה לכל דבר ועניין, וכי האירוע מתוחקר על מנת להפיק לקחים פיקודיים.

לוחמים דתיים מוכנים להיכנס לעזה ולסכן את חייהם אבל מבקשים מצה”ל דבר בסיסי: לכבד את אמונתם ואת הפקודות שהוא עצמו קבע.

צה”ל רוצה עוד צעירים דתיים ביחידות הלוחמות? כדאי שיפסיק להעמיד אותם במבחני נאמנות ובצורך לבחור בין האמונה שלהם לבין השירות. בפרט כאשר את הפקודות הללו, קבע צה”ל בעצמו.

את הלוחמים האלה צריך לחבק, לא לשלוח למחבוש. את מי שהכריח אותם לעבור על פקודות הצבא – צריך להעניש.