בצעד משמעותי בשטח, הוקמה נקודת התיישבות חדשה במיקום אסטרטגי שבין כפר עזה לנחל עוז. אייל בן כמון, המעורב באופן פעיל בהקמת היישוב החדש, מתאר בראיון לערוץ טוב את תהליך ההתבססות בשטח ואת הרציונל העומד מאחורי היוזמה. לדבריו, תנועת נחלה הובילה את המהלך שאפשר את העלייה לנקודה כבר בשעות הלילה המאוחרות.
המטרה המוצהרת של היישוב, כפי שמסביר בן כמון, אינה להישאר בנקודה הנוכחית לאורך זמן, אלא לשמש כבסיס קדמי למימוש החזון ההתיישבותי עמוק יותר בתוך רצועת עזה. בן כמון מדגיש כי מדובר ביוזמה שנועדה להוות אבן שואבת לכל מי שמאמין שההתיישבות היהודית היא הפתרון הנדרש לאחר אירועי שמחת תורה. לדברי בן כמון, אנחנו מבינים שרוב עם ישראל ישר ובריא ומבין שאחרי שמחת תורה שעברנו לפני שלוש שנים הפתרון היחיד זה התיישבות יהודית בעזה.
ובצדק, הוא מציין כי המקום משמש כמרכז לפעילות חיובית שבה אנשים לא רק מסתכלים מהצד אלא שותפים לעשייה חלוצית בשטח. רמת ההיענות של הציבור מגיעה ממגוון רחב של קבוצות באוכלוסייה הישראלית. בן כמון מציין כי במהלך השבת האחרונה נכחו בנקודה קרוב ל-400 איש, נתון המעיד על פוטנציאל ההתגייסות הגבוה לרעיון.
הוא מתאר את המקום כמיזם המאחד את הציבור שמגיע למקום, מחזק ומביא עמו ציוד ואספקה. מעבר לתמיכה הציבורית הכללית, בן כמון מבקש לנפץ את המיתוס לפיו כלל הקיבוצים בעוטף עזה מתנגדים להתיישבות יהודית. הוא מציין כי במהלך 24 השעות האחרונות הגיעו למקום משפחות מכפר עזה ומנחל עוז, אשר הביעו תמיכה גלויה ברעיון.
לדבריו, הם גם אמרו לי בבקשה כשאתה מדבר אומר תגיד שלא כל היישובים פה הקיבוצים פה בעוטף הם שמאלנים, אבל הרבה מאוד מהם בעד העליה לקרקע. בן כמון מחדד את התפיסה כי הכוח לשינוי מצוי בידי הציבור ולא רק בדרגים המדיניים הרשמיים. הוא קורא לאזרחים לפעול מלמטה ולחזק את המגמה באמצעות הצטרפות פיזית לנקודות ההתיישבות.
לפי תפיסתו, הצטברות של פעולות מסוג זה היא זו שתביא בסופו של דבר להכרה ולחזרה להתיישבות המלאה ברצועת עזה. בן כמון מזמין את הציבור הרחב להגיע לנקודה שמיקומה מוגדרת בוויז “יער שמחוני”. הוא מציין כי אין אפשרות לפספס את המקום ומעודד את המבקרים להגיע עם אווירה חיובית ושמחה.
