החוק הישראלי אינו מבחין בין ממשלת מעבר לבין ממשלה רגילה בכל הנוגע לסמכויותיהן. ממשלת מעבר היא ממשלה המכהנת בתקופת ביניים, בין אם לקראת מערכת בחירות ובין אם לאחריהן, וזאת עד להשבעת ממשלה חדשה. על פי הדין הקיים, ממשלת מעבר נהנית ממלוא הסמכויות המסורות לממשלה מן המניין, שכן עבודת הרשות המבצעת אינה פוסקת גם בתקופות אלו.

המושג ממשלת מעבר אינו מופיע במפורש בחוקי היסוד של מדינת ישראל. עם זאת, לאורך השנים התגבשה פסיקה משפטית ונקבעו כללים מנהליים המנחים את פעילותה של ממשלה בתקופה זו. העיקרון המנחה הוא כי על ממשלת מעבר לנהוג באיפוק ובריסון, במיוחד בנושאים שאינם דחופים או כאלו בעלי השפעה ארוכת טווח על המדינה.

סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי החלטה על יציאה למלחמה, או על פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל למלחמה בהסתברות קרובה לוודאי, מחייבת החלטה של הממשלה או של הקבינט המדיני-ביטחוני. הוראות אלו חלות על כל ממשלה, ללא קשר למעמדה הפוליטי או ללגיטימציה הציבורית שלה באותה עת.

במקרים של החלטות ביטחוניות הרות גורל, נדרשת הממשלה או הקבינט לקבל את ההחלטה באופן קולקטיבי. הדבר נועד להבטיח כי החלטות בעלות השלכות ביטחוניות כבדות משקל לא יתקבלו על ידי גורם יחיד, אלא יזכו לדיון מעמיק בפורום המוסמך לכך.

הפסיקה המשפטית בישראל, לרבות פסיקות של בית המשפט העליון, הכירה בכך שסמכויותיה של ממשלת מעבר זהות לאלו של ממשלה רגילה. עם זאת, נקבע כי מתחם שיקול הדעת של ממשלת מעבר צר יותר, ועל כן עליה להפעיל ריסון רב יותר בבואה לקבל החלטות מדיניות או מינויים שאינם דחופים.

הדיון הציבורי והמשפטי בנושא זה מתמקד לעיתים קרובות בחשש מפני שימוש בכוחה של הממשלה לצרכים פוליטיים בתקופת בחירות. עם זאת, מבחינה חוקית, אין מניעה מפורשת המונעת מממשלת מעבר לקבל החלטות ביטחוניות, גם אם הן בעלות השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת.

ההיסטוריה הביטחונית של ישראל כוללת תקדימים שבהם ממשלות מעבר קיבלו החלטות ביטחוניות משמעותיות. במקרים אלו, הממשלה פעלה במסגרת סמכויותיה החוקיות, תוך שהיא נשענת על הדרג המקצועי ועל הדיונים בפורומים הביטחוניים המצומצמים.

ההחלטות על רכש ביטחוני או על הכרזה על מצב מיוחד בעורף הן דוגמאות לפעולות שוטפות המבוצעות על ידי ממשלות גם בתקופות מעבר. פעולות אלו נועדו להבטיח את רציפות התפקוד של מערכת הביטחון ואת ההגנה על אזרחי המדינה.

הדרג המקצועי במשרדי הממשלה ממשיך ללוות את עבודת הממשלה גם בתקופות אלו, ומספק את הנתונים וההערכות הנדרשים לקבלת החלטות. הממשלה נדרשת לאזן בין הצורך בשמירה על יציבות המדינה לבין החובה לנהוג באיפוק הנדרש מממשלה שאינה נהנית מאמון מלא של הכנסת.

הדיון על סמכויות ממשלת המעבר עולה לסדר היום בכל פעם שמתקיימות מערכות בחירות תכופות. מומחים למשפט חוקתי מצביעים על כך שהקושי אינו נעוץ בעצם הפעולה של הממשלה, אלא באופן שבו נקבעים הגבולות המוסריים והציבוריים לפעולתה.

במקרים שבהם הממשלה נדרשת להכריע בסוגיות ביטחוניות, היא פועלת על פי הנהלים הקבועים בחוק. החלטות אלו עוברות בחינה משפטית על ידי היועץ המשפטי לממשלה, המלווה את עבודת הממשלה ומוודא כי היא עומדת בדרישות הדין.